4 השאלות של ביירון קייטי – הסבר ועבודה על פיהן – אימון אישי יצירתי

4 השאלות של ביירון קייטי – הסבר ועבודה על פיהן

כל הסבל שעובר בתודעתנו איננו המציאות, אומרת ביירון קייטי.
זהו רק סיפור שאנחנו מענים את עצמנו איתו.
יש לה מערכת פשוטה, שניתנת לשכפול לחלוטין, ושניתן בעזרתה לשחרר את עצמנו מהמחשבות שגורמות לנו לסבול.
“כל מלחמה מתחילה על הנייר”, היא מסבירה.
אנחנו כותבים את המחשבות המלחיצות שלנו, ואז שואלים את עצמנו את ארבעת השאלות.

הערה: חלק מהדברים מנוסחים בזכר וחלק בנקבה, כמובן אין לכך משמעות, הכל מתאים לשני המינים.

הנחיות לשימוש במאמר:
אפשר קודם לקרוא את הכל בשביל ההיכרות עם הדברים.
לאחר מכן, יש להתארגן על מקום כתיבה ולעשות את העבודה צעד צעד, שלב שלב, לפי המתואר.
לתת מקום ומחשבה ראויה על כל שאלה ומשימה.
לא לדלג על שלבים, אם רוצים לנוח לקחת הפסקה ולהמשיך אחר כך.
הכח של העבודה הוא בעשייה שלה – לא במחשבות בראש, אלא ממש לכתוב את הדברים.

הכנה: נסח את המחשבות שברצונך לחקור, כולל מחשבות נלוות.

קודם כל ננסח את המחשבות עליהן נרצה לעשות את העבודה.
חזור לאחור לזמן ולמקום של המצב המלחיץ ותתן תשובה בכתב או בעל פה על השאלות הבאות:

1. כעת שאתה במצב, בזמן ובמקום הזה – מי מכעיס, מבלבל או מאכזב אותך ולמה?
אני מרגישה ___ (רגש) ___ לגבי ____ (שם) ____ בגלל ש____.

  1. כעת שאתה במצב, בזמן ובמקום הזה – איך היית רוצה שהאדם הזה ישתנה? מה היית רוצה שהוא יעשה?
    אני רוצה ש ___ (שם)___ ___ (מה שהיית רוצה)___
  1. כעת שאתה במצב, בזמן ובמקום הזה – איזו עצה היית נותן לאדם הזה?
    ___ (שם)___ צריך/לא צריך ___ (עצה)___
  1. כעת שאתה במצב, בזמן ובמקום הזה – מה היית רוצה שהאחר יחשוב, יגיד או ירגיש על מנת שאתה תהיה שמח?
    אני רוצה ש ___ (שם)___ ___ (מה שהיית רוצה)___
  1. מה אתה חושב על הבנאדם הזה במצב הזה? עשה רשימה של כל מה שאתה חושב עליו.
  1. מה בדיוק מהמצב הזה לא היית רוצה לחוות שוב לעולם?
    אני לעולם לא רוצה יותר _____לאחר שניסחנו מחשבות למשפטים, אנחנו מוכנים לחקור אותן אחת אחת עם 4 השאלות.
    אז אפשר לקחת מחשבה ולהריץ אותה דרך השאלות שכאן.

    ארבעת השאלות – העבודה על פי ביירון קייטי:

שאלה 1: האם זאת האמת?

שאלה זו יכולה לשנות את חייך.
תהיה רגוע ושקט, ותשאל את עצמך האם המחשבה שרשמת נכונה, האם זאת האמת.

שאלה 2: האם אתה יכול לדעת בוודאות של 100% שזאת האמת?

זוהי הזדמנות נוספת לפתוח את המחשבה ולהיכנס עמוק יותר אל הלא נודע,
למצוא את התשובות שחיות מתחת למה שאנו חושבים שאנו יודעים.

שאלה 3: איך אתה מגיב – מה קורה – כשאתה מאמין למחשבה הזו?

עם שאלה זו, אתה מתחיל להבחין בסיבה ותוצאה פנימית.
אתה יכול לראות שכאשר אתה מאמין למחשבה, יש הפרעה שיכולה לנוע בין אי נוחות קלה לפחד או פאניקה.
מה אתה מרגיש? איך אתה מתייחס לאדם (או למצב) עליו כתבת, איך אתה מתייחס לעצמך, כשאתה מאמין למחשבה הזו? ערוך רשימה ותהיה ספציפי.

שאלה 4: מי תהיה בלי המחשבה?

דמיין את עצמך בנוכחותו של אותו אדם (או במצב הזה), מבלי להאמין למחשבה.
איך החיים שלך היו שונים אם לא הייתה לך את היכולת לחשוב אפילו על המחשבה המלחיצה? איך היית מרגיש?
מה אתה מעדיף – את החיים עם או בלי המחשבה? מה מרגיש טוב יותר, שליו יותר?

והשלב הסופי אחרי ארבעת השאלות הוא המעניין והמפתיע ביותר:

הפוך את המחשבה:

ה”מהפך” נותן לך הזדמנות לחוות את ההיפך ממה שאתה מאמין בו.
לאחר שמצאת היפוך אחד או יותר להצהרה המקורית שלך,
אתה מוזמן למצוא לפחות שלוש דוגמאות ספציפיות ואמיתיות כיצד כל היפוך נכון בחייך.

 

כלי חדש מבוסס בינה מלאכותית – עושה את העבודהאימון יצירתי
על פי ביירון קייטי אוטומטית על כל מחשבה שמכניסים אליו

יש ערך בלעשות את העבודה בעצמנו או בתהליך ליווי אישי,
ויחד עם זאת כעת יש גם אפשרות לקבל מענה מיידי והשראה ע”י שימוש בכלי ייעודי:

שינוי חשיבתי – עבודה על פי ביירון קייטי

 

דוגמה לעשיית העבודה:

דליה נשואה 8 שנים לאיתן ומרגישה שהוא לא מעריך אותה מספיק,
המחשבה שלה היא: “איתן צריך להעריך אותי יותר.”

מחשבה:

“איתן צריך להעריך אותי יותר.”

שאלה 1: האם זאת האמת?

מה המציאות שקיימת (כבר 8 שנים), האם איתן מעריך אותך?
“אכן הוא לא העריך אותי בזמן הזה.”
אז מהי האמת? מה באמת קורה?
“הוא לא מעריך אותי.”
ברוכה הבאה למציאות.
לכן המחשבה “איתן צריך להעריך אותי יותר” היא לא האמת.
היכן למדת את המחשבה הזאת?
עניינו של מי זה? הוא צריך להעריך אותך… האם את יכולה להחליט את זה בשבילו?
מי את, אלוהים? זה קשה לנהל יקום שלם, לא פלא שאת מדוכאת.
איזו עדות יש לך על מנת להחליט שזאת האמת?

שאלה 2: האם את יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת?

אם את עדיין חושבת בוודאות שעל איתן להעריך אותך יותר
ושזאת האמת ב 100% – זה אומר שאת קשורה למחשבה הזאת.
אני לא מנסה לשנות את דעתך. אנחנו כאן רק במחקר.
וכעת נבדוק שוב – מהי המציאות?

שאלה 3: איך את מגיבה/מה קורה כשאת חושבת את המחשבה הזאת?

איך המחשבה הזאת מגדירה את ההתנהגות שלך כלפי אחרים וכלפי עצמך?
איך את מתייחסת לעצמך?
איך את מתייחסת לאחרים כשאת חושבת כך?
איך את מדברת? מה את עושה? תהיי ספציפית.
עשי רשימה של פעולות.
איך את חיה כשאת מאמינה למחשבה הזאת, כשאת קשורה לתפיסה הזאת כאילו זאת האמת?
אילו דימויים עולים עם המחשבה הזאת? מה את מקבלת כשאת חושבת כך?
איך זה מרגישה מבפנים? איפה זה מרגיש בגוף?
אם תעצמי את עיניך, עד כמה התחושה הזאת מתפשטת בגופך? כנראה זה בכל הגוף, כי זה עלול להציף.

שאלות ביניים:

האם את יכולה לחשוב על סיבה לשחרר את המחשבה הזאת (להגיד מהי), בזמן שאת כמובן לא חייבת לשחרר אותה?
האם את יכולה למצוא סיבה נטולת לחץ לשמר את המחשבה הזאת?
סיבה שלא מדכאת ולא כואבת? האם הסיבה הזאת מרגיעה או מלחיצה?

שאלה 4: מי תהיה בלי המחשבה הזאת?

מי היית אם מעולם לא שמעת את הסיפור הזה?
תחזרי על זה: עם המחשבה (אני מישהי שנמצאת במצב כואב__תפרטי),
ללא המחשבה (הרבה יותר קל לי, תפרטי__),
אז איך זו יכולה להיות הבעיה שלך?

היפוך המחשבה

זוהי מהות עבודתה של ביירון קייטי. תמיד יש לשאול קודם כל את ארבעת השאלות,
ורק לבסוף את שאלת היפוך המחשבה:
מה ההיפך מהמחשבה הזאת?

ההיפך של מה שמאמינים בו הוא תמיד אמת. זה מה שמדהים.

ההיפוך יכול להתבצע במספר דרכים:

  • מיושם על עצמך
  • מיושם על האחר
  • חצי מיושם על עצמך וחצי על האחר
  • המציאות ההפוכה של המשפט – מה המציאות שעכשיו?
  • מה שאת רוצה קורה כבר עכשיו
  • להפוך את נושא המשפט למחשבות שלי
  • במקום “אני אף פעם לא רוצה יותר..”, להגיד “אני מצפה ל..” או “אני רוצה..”

לכל היפוך שעושים – אפשר למצוא 3 דוגמאות כנות לאיך ההיפוך הזה נכון.

היפוך מיושם על עצמך:

“איתן צריך להעריך אותי יותר” –> “אני צריכה להעריך את עצמי יותר.”
זאת בעצם העבודה שלי, לא של איתן.

לאף אחד אין את הכח לפגוע בי או לשמח אותי, מלבד עצמי.
רגשות כואבים לא יכולים להיגרם ע”י אדם אחר. אף אחד מחוצה לי לא יכול לפגוע בי.
רק כשאני מאמינה למחשבה מלחיצה אני פוגעת בעצמי.
לכן, אני לא צריכה שמישהו אחר יפסיק לפגוע בי. אני צריכה להפסיק לפגוע בעצמי.
אחרת, אני הופכת אחרים לאחראיים על האושר שלי, כך שאני כבר לא צריכה להיות אחראית עליו.

דוגמה אחרת:
“אף אחד לא רוצה אותי כפי שאני” הופך ל – “אני לא רוצה את עצמי כפי שאני.”
בגלל הסיפור הזה שמאמינים בו – מאבדים קשר עם המציאות.
ואז כשמישהו אומר – “את מהממת”, את חושבת שאת מסתכלת על שקרן כי הוא מתעמת עם המציאות שהמצאת עבור עצמך.
את מסתכלת עליו ולא מסוגלת להאמין לו.

לכן, מעכשיו והלאה כשמישהו אומר שאני יפה, אני אומרת: “אני מבינה”.
וכשמישהו אומר שאני מכוערת, אני אומרת: “אני מבינה”. זה הסיפור שלהם, מה לי ולזה?
כל העולם יכול להגיד שאת מכוערת או יפה, אבל מה את אומרת?
האם הם יכולים לפגוע בך? זה לא אפשרי. את פוגעת בעצמך עם הסיפור שאת מספרת לעצמך.
אף אחד לא יכול לפגוע בך. זאת העבודה שלך.

היפוך מיושם על האחר:

“איתן צריך להעריך אותי יותר” –> “אני צריכה להעריך את איתן.”
אם אני מאמינה שלאיתן צריך להיות כל כך פשוט להעריך אותי, אז אני צריכה להיות מסוגלת לעשות את זה בעצמי.
תנו לאדם השני לדעת כמה זה קשה עבורכם לעשות את מה שאתם רציתם ממנו שיעשה.

אמא אומרת על בנה: “יוסי משתמש באלכוהול.”, כשהיא הופכת את זה, זה הופך ל: “אני משתמשת ביוסי”.
ביירון קייטי: “כן. את משתמשת ביוסי כדי להישאר מדוכאת.”

המציאות ההפוכה של המשפט – מה המציאות שעכשיו:

“איתן צריך להעריך אותי יותר” –> “איתן לא צריך להעריך אותי.”
זאת הרי המציאות! (אלא אם כן הוא מעריך).
אשה אמרה לביירון קייטי: “אני צריכה יחסי מין.”
“מה המציאות?”
“אני לא צריכה יחסי מין.”
“נכון. כי לא היה לך אותם במשך 18 חודשים. זאת המציאות.”

מה שאת רוצה קורה כבר עכשיו:

“איתן צריך להעריך אותי יותר” –> “איתן כבר מאוד מעריך אותי. הנה 3 דוגמאות אמיתיות לכך…”

להפוך את נושא המשפט למחשבות שלי:

“איתן צריך להעריך אותי יותר” –> המחשבות שלי (במיוחד המחשבות שלי על איתן) צריכות להעריך אותי יותר.
זה לא איתן שמלחיץ אותי, אלא המחשבות שלי על איתן מלחיצות אותי.

אשה אמרה לביירון קייטי: “אני מפחדת שתפרוץ מלחמה.”,
ההיפוך עבורה היה: “אני מפחדת מהמחשבות שלי (במיוחד המחשבות שלי על מלחמה).”
האם זה לא גם כן נכון? או אפילו עוד יותר נכון?

במקום “אני אף פעם לא רוצה יותר..”, להגיד “אני מצפה ל..” או “אני רוצה..”:

“אני אף פעם לא רוצה שיתייחסו אלי בבריונות יותר” –>  “אני מצפה שיתייחסו אלי בבריונות.”
כן, זה גם נכון, אני מצפה לזה כדי לבדוק איך אגיב כעת עם התובנות החדשות, איך אתמודד, איך זה ישפיע או לא ישפיע עלי.

והשאלה האחרונה: האם משפט ההיפוך הוא נכון או אפילו נכון יותר מהמשפט המקורי?

אחרי כל משפט היפוך שיוצרים, עלינו לבדוק עם עצמנו: “האם זה נכון או אפילו נכון יותר מהמקורי?”

באופן פלא, התשובה היא תמיד “כן”.
אם התשובה היא עדיין “לא” – אז אתה עדיין מחובר/מקושר לאמונה.
אם אתה לא מוכן לשחרר את המחשבות, אתה בהיקשרות, ולא סיימת את תהליך העבודה של ביירון קייטי.

“אתה רוצה שלום בעולם? אתה העולם. תסיים את המלחמה בתוכך.”

הסיפור שאנו מספרים לעצמנו הוא הסיוט היחיד שאי פעם חיינו בו: המציאות תמיד ידידותית וטובה.
אף אחד מעולם לא פגע באיש. עד שאתה יכול לראות שאין על מה לסלוח, לא באמת סלחת.
תעיר את עצמך לארבע השאלות.
הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא האמונות והמחשבות (הסיפורים) הלא מודעים שלנו.
המציאות לא מכילה את כל הדברים האלה.
היצירה ממיסה את ההתקשרות העיוורת לסיפור שלך, שהשקעת בו.

אין טעויות בעולם הזה.
המנטרה של ביירון קייטי היא: ‘אין טעויות’. הכל מושלם כפי שהוא מתקיים ברגע זה.

“בכל מצב שנתקלים בו, נשאל את עצמנו: מה אם זאת מתנה?”

בכל יום יש לנו מאות מחשבות שהולכות נגד המציאות הקיימת – “זה לא אמור להיות ככה”, “הלוואי שזה היה ככה”, “למה הוא לא ככה” וכו’.
כל לחץ וחרדה מגיעים מתוך התנגדות למה שיש. אם נאבקים במציאות מפסידים רק ב 100% מהמקרים.

“כל עוד אתה במלחמה עם המחשבות שלך, אתה במלחמה עם העולם.”

האם עלינו להיפתר מהמחשבות שלנו?
לא, עלינו לחקור אותן.

אנחנו לא יכולים “לזרוק” מחשבות.
אנחנו יכולים להאיר עליהן פנס כדי לבחון אותן ולראות שהן רק אשליה.
מדובר על להיות מודעים, לשים לב. ואז המחשבות משחררות אותנו.

כלי חדש מבוסס בינה מלאכותית – עושה את העבודהאימון יצירתי
על פי ביירון קייטי אוטומטית על כל מחשבה שמכניסים אליו

יש ערך בלעשות את העבודה בעצמנו או בתהליך ליווי אישי,
ויחד עם זאת כעת יש גם אפשרות לקבל מענה מיידי והשראה ע”י שימוש בכלי ייעודי:

שינוי חשיבתי – עבודה על פי ביירון קייטי

כלים נוספים לעבודה עצמית ועם אחרים:

אימון יצירתיערכת כלי אימון ומשלים

  • מעל 50 כלי אימון יצירתיים ומקוריים
  • מעל 50 משלים ותובנות לכל מקרה בחיים
  • מגיע מיידית אליך למייל
4.6/5 - (13 votes)

לקבל עוד תכנים, השראה והרבה ערך מתנה:

אולי יעניין אותך גם:

אימון יצירתי

עוד תכנים, עוד השראה, עוד הרבה ערך מתנה.

התובנה היומית:

כל חלום ניתן לך יחד עם הכוחות הנדרשים להגשמתו. - ריצ'ארד באך