למה אנחנו נתקעים במערכות יחסים לא בריאות?

לרוב, כמו עם הרבה דברים, מדובר בפצע שלנו מהילדות שמחפש להירפא.
לעתים בילדות מוקדמת יש משהו שקרה לנו, או לעתים קרובות יותר – משהו שלא קרה – כמו אהבה שלא קיבלנו, טיפול, חמלה ותמיכה שלא קיבלנו. ונוצר פצע, ריקנות, מחסור.

אנחנו גדלים אבל לא ממש מודעים לכך. דברים אחרים, חוויות אחרות, גדלות על גבי הפצע הזה.
ויש חלק מעוות בפסיכולוגיה האנושית, שכן יש דבר נוסף שגדל סביב הפצע הזה, גם כן בשלבים מוקדמים, והוא התשוקה המינית שלנו.

למה זה קורה?

כי כשאנחנו מאוד קטנים, אנחנו מאוד פגיעים, ופתוחים לאנרגיות של אנשים אחרים בדרכים שאנחנו לא ממש מבינים נכון לעכשיו.
כשאתה בן שנה-שנתיים, לפני שהבנת את השפה כמו שצריך, אתה כל כך תלוי באנשים אחרים, כל כך פתוח אליהם, כך שהאנרגיה שלהם מתערבבת ומופנמת אצלך לחלוטין.
במקביל, בגיל הכל כך צעיר הזה נוצר הטבע המיני של הילד, נוצרים חשקים ותשוקות מסוימות.
הרי עבורנו מין הוא לא רק עניין פיזי, אלא עניין רגשי. הוא פסיכולוגי.
אז הדברים שלא קיבלנו בילדות – נטענים בכל האנרגיה הזאת, שיכולה בהמשך להפוך לתשוקות ורצונות.

דוגמה

נסתכל על זה לרגע מנקודת מבט גברית. אבל זה נכון כמובן גם עבור נשים.
נניח הייתה לך אמא נרקיסיסטית, שלא נתנה לך את האנרגיה האמהית הנורמלית, האמפתית והמטפחת.
הכל היה יותר סביבה, והיית צריך לשים לב אליה – אתה כילד מאוד רוצה וצריך את האהבה הזאת מאמא, אתה מנסה למשוך ולהוציא אותה ממנה כמיטב יכולתך.
האנרגיה והרצון שלך מקיפים אותה באנרגיה טעונה מינית, ואתה תמצא שלאורך חייך אתה תמשך לנשים נרקיסיסטיות.
זה יהיה עקב האכילס שלך לאורך החיים. כי אתה רוצה לרפא את הפצע הזה. אתה רוצה להיות מסוגל לשחזר את הטראומה ההתחלתית הזאת ובעצם לכתוב מחדש את סוף הסיפור.
אתה מקווה שתמצא את האשה הנרקיסיסטית הזאת והיא תתן לך סוף סוף את מה שלא היה לך קודם מעולם. זה דפוס נפוץ. אז אתה אפילו לא מודע לכל זה.
יהיה קשה לצאת מתוך זה, כי החשק והרצון שלך הוא לסוג כזה של בנאדם.
אתה עשוי לפגוש אשה שהיא לא נרקיסיסטית. היא מאוד אמפטית ודואגת, אפילו להיות במערכת יחסים איתה.
אבל ההתלהבות, האנרגיה הטעונה הזאת לא תהיה חזקה כמו עם הנרקיסיסטית. ואתה תיפול לתוך הדפוסים הישנים שוב ושוב ושוב.
הדרך היחידה לצאת מזה היא לחזור אחורה ולהסתכל על הילדות המוקדמת שלך, להסתכל על הפצעים האלה ולהתמודד מולם, פנים מול פנים.
להבין שאתה בעצם אסיר של משהו שהוטמע בך בגיל מאוד צעיר.

איך מתמודדים מול זה בהצלחה?

הכל מתחיל במודעות. להיות מודעים שאנו בכלל נמצאים בתוך דפוסים שלא משרתים אותנו.
איך עושים זאת? מסתכלים על מה שקורה בהווה שלנו. זה תלוי כמובן בגיל שלך ובכמה מערכות יחסים הספקת להיות. אבל עליך לנסות לזהות את הדפוסים של עצמך.
ואם יש לך דפוסים לא בריאים בהם אתם נופל שוב ושוב על האדם הלא נכון, עליך לבדוק אילו קווי דמיון עוברים בין מערכות היחסים הללו, מה מקשר את הכל יחד, מה הולך כאן.

יש סצנריו מאוד נפוץ: כשהאמא לא נותנת את התמיכה, החמלה והדאגה לה אתה זקוק.
אז בתור ילד בן 3-4 אתה מרגיש שאמא נוטשת אותך, ושזאת כמעט אשמתך במקרה הזה.
אתה לא רוצה להאמין בכך שהורה יכול להיות פגום או טועה, כי זאת מחשבה כואבת מדי, אז אתה חושב שאתה פגום, ושהיא נטשה אותך בגלל סיבה כלשהי – וזה דבר מאוד כואב.
לכן לאורך חייך, יכול מאוד להיות, שאתה תמיד תהיה האחד שמפסיק מערכת יחסים לפני שהיא נהיית אינטנסיבית מדי, כך שלעולם לא תצטרך לעבור דרך תחושת הנטישה הזאת שוב. וזה יהיה הדפוס שלך.
אז אחרי חצי שנה של מערכת יחסים כשהיא מתחילה כבר לצמוח ולהתפתח, אתה תמצא איזשהו תירוץ – היא לא נכונה עבורי, היא אומרת את הדברים הלא נכונים וכו’,
ואתה תפסיק את היחסים, תוך כדי האשמה שלה, כשלמעשה יש בך חשש עמוק שהיא תנטוש אותך קודם ולא תוכל לעמוד בזה.

עליך לראות את הדפוסים האלה. הם כואבים ולא פשוטים, הרי הם נוגעים בדברים שנמצאים הכי עמוק בלב, בשורש של מי שאנחנו.
כי זה לא רק במערכות היחסים שלך, כנראה תפעל כך גם במקומות העבודה שלך. אתה תתפטר מעבודות לפני שתגיע לנקודה בה יש לך יותר מדי אחריות.
אלו דפוסים שמוטמעים בך מאוד עמוק. ועליך להיות מסוגל להביט עליהם.
לכן מודעות היא הכל. היכולת להביט על עצמך באופן ריאליסטי, להבין איך אתה רואה את הדברים, את העולם, זה הכל מתחיל בך. לראות את עצמך כפי שאתה.
לראות שאתה הבוגר, שכל כך בטוח בעצמו ומתנהל באופן מסוים בעולם – שאתה למעשה מכסה על פצעים, פגיעות מילדותך.

זה לא כך עבור כולם, אבל עבור הרבה אנשים זה המצב.
עליך להיות מסוגל “להרים את העור” של עצמך, לראות את הפצע הזה, לגעת בו, ואז לחקור אותו, ולראות את הדפוסים בחייך, לפני שתוכל להתחיל לשבור אותם.

איך לחקור פצעים מהעבר מבלי להיסחף לרגשות שלילייים סביבם?

לעתים נצטרך עזרה בחקירה הזאת, זה תלוי בעומק הפצעים.
לפעמים אדם נוסף שיביט על זה יחד איתך – יכול מאוד לעזור.
לא תמיד תוכל לחקור את זה לבד. כאן טיפול יכול לעזור. או אדם קרוב עליו אתה סומך שיגיד לך את הדברים הללו.
לך אישית יכול להיות קשה לקחת מספיק מרחק על מנת להביט עליהם כמו שצריך.
אבל היכולת לנתק את עצמך מהרגשות שלך חשובה מאוד בחיים. זה בכלל לא אומר שאתה הופך לאדם קר ורציונאלי, אני לא מאמינה בזה, רגשות חשובים עבורנו מאוד, זה מה שעושה אותנו יצירתיים, נותן מזון לדמיון ומניע אותנו. אבל היכולת להיות מנותק במידה מסוימת – לא לגמרי – רק במידה מסוימת מהרגש, כך שתוכל לעשות צעד אחורה ולהביט על הדברים.
כשאנו מרגישים משהו באופן מאוד חזק – משיכה לבנאדם, התלהבות או דחייה – רגע לעשות צעד אחורה ולנתח – למה אני מרגיש ככה? האם זה בגלל משהו שמישהו אומר עכשיו? או שזה עמוק יותר מזה? האם זה קשור לעניין אחר אצלי?
זאת מיומנות לא פשוטה, אבל ניתן לפתח אותה צעד-צעד בכל יום.
אם אתה מסוגל לעשות קצת מרחק בין התגובות הרגשיות היומיומיות, זה נותן לך קצת מרווח בינך לבין האגו שלך, ויכולת להבין את עצמך טוב יותר.

—

💝 חדש! תכנית לשדרוג הזוגיות 
סדרת תובנות במייל – ההרשמה חינם:

—

מבחן לבדיקת מערכת היחסים שלך:
האם מערכת היחסים שלך בריאה או רעילה? – מבחן ופענוח

—