לפני מאה שנה, הפסיכיאטר קרל יונג לא הפסיק לשאול את עצמו שאלה אחת:
איך זה ששני גאונים, פרויד ואדלר, מסתכלים על אותו אדם
ורואים דברים כל כך שונים?
התשובה שלו הגיעה ב 1921, בספר “טיפוסים פסיכולוגיים”.
יש אנשים שהאנרגיה שלהם פונה החוצה: אל העולם, אל אנשים, אל מה שקורה עכשיו.
ויש אנשים שהאנרגיה שלהם פונה פנימה: אל המחשבות, אל החוויה, אל השקט.
את הראשונים הוא קרא מוחצנים. את השניים, מופנמים.
מאז עברו יותר ממאה שנה, וזה עדיין אחד הבסיסים להבנת האישיות.
וכמו כמעט כל דבר, זה לא שחור או לבן. זה טווח, וכולנו נמצאים איפשהו לאורכו.
אז איפה אתם?
מופנמים: האנרגיה נטענת בשקט
מופנמים לא בהכרח ביישנים, וגם לא בהכרח שקטים.
ההבדל הוא מאיפה מגיעה האנרגיה.
אחרי ערב עם הרבה אנשים, גם ערב נהדר, הם צריכים זמן לבד כדי להיטען מחדש.
הם נוטים להקשיב בתשומת לב, לחשוב לפני שהם מדברים,
ולתפוס רמזים קטנים שאחרים מפספסים.
רעש, אור חזק ושינויים פתאומיים מוציאים אותם מהקצב ומרוקנים אותם.
הם פורחים במקום שבו הם יכולים להתאים לעצמם את הסביבה.
העולם לא תמיד מפרגן לזה. הרבה פעמים מעריכים דווקא את מי שמדבר ראשון ובקול רם.
אבל מופנמים לוקחים דברים לאט, בזהירות ובעומק,
ורבים מהמנהיגים והיוצרים המשמעותיים הגיעו בדיוק משם.
להיות מופנם אף פעם לא צריך לעצור אדם מללכת אחרי מה שהוא רוצה.
רק לדאוג שיהיה לו מספיק שקט בדרך.
כשמישהו קרוב אלינו מופנם, זה עוזר:
לתת זמן לחשוב, ולא לדרוש תשובה מיידית.
לא להביך בפומבי, ולתת ביקורת בארבע עיניים.
להודיע מראש על שינויים.
ולא לנסות להפוך אותו למוחצן. זה לא באג. זה מי שהוא.
מוחצנים: האנרגיה נטענת מאנשים
מוחצנים ניזונים מהסביבה.
שיחה טובה, מפגש, אירוע, תגובה של מישהו למה שאמרו, כל אלה טוענים אותם.
הם אוהבים לקחת יוזמה, לדחוף גבולות ולראות מה קורה.
האנרגיה שלהם מדבקת, והם יודעים להכניס חיים לכל חדר.
הצד השני של המטבע: לפעמים קשה להם להיות לבד,
והשעמום מגיע מהר.
הצורך בגירוי יכול לגרום להם לקפוץ לדברים רק בשביל ההתרגשות,
או לחפש את מרכז הבמה גם כשלא צריך.
אבל כשהם מודעים לזה, מוחצנים הם כוח שקשה לעצור.
הם מקדמים פרויקטים מהר, נכנסים לתפקידי הובלה בטבעיות,
ותמיד נשארת התחושה שאנשים באמת חשובים להם.
כשמישהו קרוב אלינו מוחצן, זה עוזר:
לתת לו לדבר, לחקור ולחשוב בקול.
לפרגן לו גם מול אחרים.
לשמוח בהתלהבות שלו במקום לצנן אותה.
ולתת לו לזרוח.
ואם יצא לכם שילוב?
יש גם טיפוס שלישי, ומעניין מאוד:
מופנמים במעגל הרחוק, ומוחצנים במעגל הקרוב.
בבית, עם חברים ומשפחה, אתם אלה שמארגנים את הארוחות, היציאות והחופשות.
אבל בעבודה או מול קהל לא מוכר, משהו נסגר.
אנשים מבחוץ לפעמים לא מבינים איך מי שכל כך בטוח בבית נראה פתאום שקט ומסויג.
אולי זה עניין של קצב.
בבית הכול קרוב, יומי, בשליטה שלכם.
בעבודה הקצב נקבע לפי רבעונים ותכניות שנתיות שלא אתם קבעתם.
ואם זה לא מפריע לכם, מצוין.
אבל אם הפער הזה מתסכל, שווה לבדוק מה עומד מאחוריו:
אולי חוסר הכרה, אולי פחד לא לעמוד בסטנדרטים, אולי משהו אחר.
💡 מופנמות או מוחצנות הן לא תכונה שצריך לתקן. הן הוראות הטעינה של האנרגיה שלנו.
רוצים להכיר את עצמכם עוד קצת? יש באתר גם מבחן 4 טיפוסי האישיות לפי גרטשן רובין, 4 סגנונות תקשורת ו5 שפות האהבה.
ואם בא לכם להכיר את עצמכם לעומק, מעבר לטיפוס אחד במבחן:
בוובינר “משרטוט למציאות” נבין טוב יותר את עצמנו: מה באמת נכון לנו, ואיך לבחור מתוך המקום הזה.
ההשתתפות ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש.



סגור לתגובות.