הבנה, הערכה, קבלה

כולנו רוצים שיבינו אותנו, יקבלו אותנו, יעריכו.
כולנו רוצים להרגיש רצויים ואהובים.

זהו צורך בסיסי שקיים עוד מהילדות הכי מוקדמת.
שההורים יבינו, ירגיעו, יקבלו, יאהבו, יעריכו.

וזה צורך שלא קיבל מענה מלא מעולם.
כי גם ההורים שלנו לא יכלו תמיד לעשות את כל זה עבורנו.

ולכן, לכולנו יש פצעים וכאבים סביב הצרכים הללו.
וככל שקיבלנו עליהם פחות מענה בילדות – כך הפצע עמוק יותר ומשפיע יותר
על התגובות שלנו היום ועל מערכות היחסים שלנו.

אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במרדף בלתי פוסק אחר אישור מהסביבה.

חיפוש אהבה, קבלה, הבנה מלאה. לפעמים להרגיש שמצאנו.
ואז שוב להתאכזב.
כי האמת היא שאין אף אדם שיכול לתת לנו את זה באופן מלא.

והאמת היא שהאדם הראשון ממנו עלינו בבגרותנו לצפות לזה – הוא אנחנו עצמנו.
להתחיל מלהבין את עצמנו טוב יותר.
לקבל את עצמנו כפי שאנחנו.
לאהוב ולהעריך את עצמנו.

גם אנחנו עבור עצמנו לא נוכל להיות ב 100%,
אבל נוכל כל הזמן לעבוד על זה ולהשתפר.
וכאן לפחות זה יהיה בשליטתנו המלאה.

ואז, ככל שנדע לתת מזה לעצמנו,
כך יפחת הצורך שלנו בלקבל את האישורים הללו מהסביבה,
וכך נוכל לבנות מערכות יחסים ממקום בריא ונכון יותר.

איך עושים את זה בפועל?

הכל מתחיל במודעות עצמית ותשומת לב לדפוסי החשיבה שלנו.
על מנת לפתח את המודעות – נבדוק את עצמנו מדי פעם במהלך היום עם כמה שאלות פשוטות:
• האם ברגע זה אני מקבל/ת את עצמי כפי שאני?
• האם אני בחמלה עצמית או בביקורת עצמית?
• על מה אני יכול/ה להעריך את עצמי ממש ברגע זה?

השאלות יחזירו מיקוד לרגשות שלנו, למה שקורה בפנים, יאלצו רגע לעצור ולבחון
במקום להמשיך על טייס אוטומטי, וגם יזכירו מה מקדם ומה מעכב אותנו.

על מנת לפתח דפוסי חשיבה מקדמים – נזמן מחשבות יזומות במהלך היום (במקום האוטומטיות):
• אני מקבלת את עצמי כפי שאני
• אני אוהבת את עצמי כפי שאני
• אני מעריכה את עצמי

נשים לב שרק לחשוב את זה, כבר יכול לשפר קצת את ההרגשה. לנשום לתוך זה.
לתת לזה לשקוע.
אני לא חייבת להיות או לעשות שום דבר מיוחד כדי ש”יגיע לי” להגיד את זה לעצמי.

עוד רעיון – אפשר לתזמן ביומן בפלאפון את האימרות לשעות מסוימות ביום כתזכורות שיופיעו לנו.

ואפשר גם לעשות פעולה קטנה:
לקחת נשימה ולחייך – הפיזי משפיע על הרגשי

~

מעבר לפיתוח המודעות – מומלץ להמשיך לצרוך תכני התפתחות אישית
ולדבר עם אנשים שמשפיעים עלינו טוב.

כמובן יותר קל להגיד מלעשות, ברור שלא תמיד נהיה במקום של לתרגל את זה.
אבל זהו שריר, כמו כל דבר בחיים, עם הזמן זה יכול להשתפר.
וגם אם עכשיו זה יקרה פעם בשבוע – זה עדיין טוב ומשפיע.