מה ההבדל בין כאב לסבל? ולמה חשוב להיות גם עצובים? – אימון אישי יצירתי

מה ההבדל בין כאב לסבל? ולמה חשוב להיות גם עצובים?

מה ההבדל בין כאב לסבל?

כאב – הוא תחושה ספציפית בגוף.
סבל – נוצר ע”י המח. לפעמים כתגובה לכאב פיזי,
אבל תמיד כתגובה למחשבות שלנו.

הכאב הוא פשוט הכאב. נניח כואבת לי הברך.
הסבל הוא כשהמח מתחיל להשתגע – אני רוצה להיפטר מהכאב הזה בברך!
אבל הוא עדיין שם. אבל אני רוצה להיפטר ממנו.
יש משהו במציאות שלי שאני רוצה שיהיה שונה, אבל הוא לא – זהו ייצור הסבל.

סבל הוא למעשה הפער בין המציאות כפי שהיא
לבין איך שאנחנו חושבים שהיא אמורה להיות.
בכל תחום בחיים.
וככל שהפער הזה גדול יותר – ככה סובלים יותר.

לכן סבל שונה מאוד מכאב.

אם נלמד איך לחיות עם הכאב – עדיין כואב – אבל חלק מהסבל ילך.

זה תקף לכאב פיזי, וכמובן לכאב נפשי.
כאב על אובדן, על פרידה, על כך שאני עדיין לא כפי שהייתי רוצה להיות,
או במקום בו הייתי רוצה להיות וכו’.

לכן על מנת להפחית את הסבל בחיינו עלינו:
1. להזכיר לעצמנו לקבל את המציאות כפי שהיא. כי זה מה שיש כרגע.
2. ‏לדעת שהכל ניתן לשינוי. להבין מה היינו רוצים שיהיה אחרת ולפעול על מנת להגיע לשם.

זה דומה עם עצב.

‏כי אם אתה עצוב, והמח שלך אומר – אני לא רוצה להיות עצוב!
‏אז גם העצב הופך לסבל.
‏ואז יש לנו את הפיתוי – בואו ניקח משהו שיעלים את העצב. בואו ניקח גלולה,
או נדליק נטפליקס, או נכנס לרשת חברתית, או נראה סרטון ביוטיוב.
‏העיקר לברוח מהעצב.
‏ובכך לא רק שמייצרים ומשמרים את הסבל,
‏אלא גם מפסידים חלק גדול מהחיים.
‏החיים הם בוודאי לא רק על אושר והנאה,
‏הם גם על כאב ועל עצב. יש להם הרבה מה ללמד אותנו.
‏יכול להיות הרבה עומק לדוגמה בעצב.
‏ואם כל החיים פשוט נברח בכל פעם שהעצב מרים את ראשו,
אז נפספס חלק גדול מהחיים.
‏נפספס תובנות חשובות, מחשבות אחרות, רעיונות חדשים,
עומק אחר לגמרי למי שאנחנו כבני אדם.

אז בפעם הבאה שמגיע העצב, נסו רגע לשהות איתו.
אל תיקחו את הפלאפון ואל תדליקו את הטלויזיה.
פשוט תשבו עם ההרגשה הזאת כמה דקות.
ככל שנתרגל יותר להיות בסדר עם כך שלפעמים אנחנו עצובים –
כך בעצם נסבול פחות וכך נלמד ונבין את עצמנו יותר ונגיע לתובנות חדשות.

– בהשראה מראיונות עם יובל נוח הררי

5/5 - (7 votes)

לקבל עוד תכנים, השראה והרבה ערך מתנה:

אולי יעניין אותך גם:

אימון יצירתי

עוד תכנים, עוד השראה, עוד הרבה ערך מתנה.

התובנה היומית:

זה לא מי שאתה שתוקע אותך, זה מי שאתה חושב שאתה לא.