איך לחשוב כמו לאונרדו דה ווינצ’י: 7 עקרונות

דמות היסטורית שמהווה עבורי השראה מיוחדת היא לאונרדו דה ווינצ’י.
לא רק בגלל הגאונות שלו, אלא גם בגלל אורח החיים, הסקרנות המדהימה להכל, הרב גוניות בתחומי הידע והעשייה,
החשיבה יוצאת הדופן, הגישה לדברים, החקירה הבלתי פוסקת,
וכמובן היצירות הנפלאות והחדשנות המטורפת שהוא יצר, האופן בו הקדים את זמנו במאות שנים.
עבורי הוא ההשראה האולטימטיבית.

כשקראתי את הביוגרפיה של לאונרדו דה ווינצ’י, וגם את הספר המעולה של מיכאל גלב על החשיבה שלו,
הבנתי כמה זה משפיע על החשיבה האישית שלי, ואפילו על הדרך בה אני מתבוננת על העולם וכתוצאה מכך גם פועלת בו.
אז החלטתי לסכם מספר עקרונות מנחים, שיכולים לאפשר לנו לחוות את החיים באופן מלא יותר ולהיות מסוגלים להכניס חדשנות ולהתקדם בכל תחום בחיינו.

להלן 7 עקרונות לחשיבה בהשראת לאונרדו דה ווינצ’י:

1. סקרנות – להיות עם סקרנות אינסופית ולהיות צמא ללמידה.

   סקרנות היא לב ליבה של הלמידה. המסע האישי שלי לעבר תואר במדעי המחשב,
   לימודי אימון אישי ופסיכולוגיה, לימודי אומנות מגיל צעיר, קריאה מרובה ועוד –
   כל אלו הם תוצאה של גישה מתמדת של סקרנות.

   1. מספר דברים שנוכל לעשות:
      1. לנהל יומן.
      2. להיות בלמידה מתמדת.
      3. לשאול שאלות (ולהשתדל למצוא את התשובות).
      4. והכי חשוב: לקחת צעד אחורה ולהקדיש זמן כדי להתבונן ולהרהר על דברים.
         למידה = נסיון + התבוננות.

   היכולת הזאת נהיית חשובה אפילו יותר בעולם שבינה מלאכותית נכנסת אליו,
   וכנראה תאלץ אותנו לחשוב על דברים מחדש, ללמוד כישורים ויכולות חדשים.

2. ניסוי והדגמה – לבחון את הידע דרך התנסות מעשית.

   למידה מתרחשת כשידע – פוגש נסיון – שפוגש התבוננות.
   הכוונה היא לדגום את הידע שלנו דרך ניסויים,
   ללמוד ממה שלא מצליח וליישם את הלמידה שלנו להבנה חדשה ולנסיון חדש עד שמגיעים למשהו שעובד.
   הלמידה הכי טובה מתרחשת דרך עבודה.
   למידה חווייתית, ניסוי וכישלון הם הבסיס של למידה עצמית מכוונת.

   1. לדוגמה:
      1. למדנו כמה מילים או משפטים בשפה חדשה.
      2. אומרים לאדם שיודע את השפה שאנחנו רוצים לבחון את עצמנו ואומרים לו את מה שלמדנו.
      3. מקבלים פידבק מאותו אדם.
      4. משתפרים לפי הפידבק.
      5. ממשיכים בלמידה.

   כאשר אנו מיישמים את מה שאנו לומדים בהקשרים הייחודיים שלנו תוך שימוש בשיטות הייחודיות שלנו, אנו בונים ידע וחוכמה חדשים.
   למידה חדשה –> יישום שלה במציאות –> קבלת פידבק –> ניסוי מחדש לפי הפידבק –> המשך הלמידה.
   

3. חידוד החושים.

   ההבנה שלנו את העולם תלויה רבות במידת העומק שבו אנו מתבוננים עליו ותופסים אותו.
   זה מצריך פיתוח של המודעות החושית שלנו והקדשת תשומת לב רבה למראות, צלילים, ריחות, טעמים ומגע.
   זה גם מחייב אותנו להשקיע בפיתוח מיינדפולנס ככלי לחידוד החושים שלנו.

   1. כמה דברים שאפשר לעשות:
      1. תרגול מדיטציה – אפשר בישיבה שקטה או תוך הקשבה להדרכה (יש בשפע ביוטיוב).
      2. מיקוד תשומת הלב באופן יזום בפעולות פשוטות כמו המים שזורמים בזמן מקלחת, צבע השמיים כשהולכים בחוץ, איך שהצל נופל כשמחשיך.
      3. מודעות מוגברת לסביבה – למבע העיניים של האחר, לתנועות הגוף, לטון הדיבור.

   
   אנחנו סופגים את מה שאנחנו רואים ואנחנו חיים לפי מה שאנחנו סופגים.
   

4. להרגיש בנוח עם חוסר וודאות ועמימות.

   שגשוג בעולם לא וודאי מחייב אותנו לזנק אל הלא נודע ולמצוא את דרכנו דרך מצבים מעורפלים ולעתים קרובות פרדוקסליים.
   מדובר בחיבוק היין והיאנג ובלמצוא איזון בין הקצוות הללו באופן שמזין את היצירתיות שלנו.
   זהו תנאי מקדים לפתרון כל בעיה חדשנית.
   כשאנחנו הולכים לראיון עבודה, לדייט או כותבים ספר – אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה הסופית, כי בעצם זה לא תלוי רק בנו.
   לכן אם נביט על כל אלו מתוך סקרנות ומתוך מוכנות להתנסות בחווייה – נוכל להרגיש עם זה הרבה יותר בנוח.
   אפשר להגיד לעצמנו: “אני מתנסה עכשיו בלהיות בחוסר וודאות ובלהרגיש בסדר עם כך”.
   אחד הדברים שלי אישית עובדים הכי טוב כאן הוא להזכיר לעצמי שאוכל להתמודד עם כל תוצאה שתהיה וללמוד ממנה.

5. לפתח איזון בין חשיבה לוגית וחשיבה יצירתית.

   עבודתו של לאונרדו דה וינצ’י היא מיזוג קלאסי בין אמנות ומדע.
   צייר יכול להשתמש במדע רב כדי ליצור יצירת מופת, והדרך שבה מדענים ניגשים לעבודתם יכולה להיות אומנותית ויצירתית.
   אמנות עוסקת בהבאת שינוי חיובי לעולם. לשם כך, אנו זקוקים לביטוי אמנותי וחקירה מדעית כדי לפתוח אפשרויות חדשות.

   1. לדוגמה:
      1. בסידור ארון – איך אוכל לסדר אותו באופן יצירתי?
      2. בכתיבת ספר – איך אוכל לשלב כאן ידע פרקטי?
      3. ביצירת מצגת – מה הדברים הפרקטיים שאני מכניסה כאן? איפה אני נותנת ביטוי ליצירתיות שלי?

   
   בכל עשייה אפשר לבדוק כיצד אנו יכולים לשלב בה גם ידע מעשי וגם דמיון ויצירתיות.
   

6. קישור בין הגוף למח.

   נפש בריאה חיה בגוף בריא. רווחה גופנית היא במרכז כל המאמצים שלנו. רווחה גופנית מטפחת יצירתיות.
   לעתים קרובות אני מוצאת את הרעיונות הטובים ביותר שלי בזמן הליכה, ריקוד או מקלחת.
   חוויתי לעתים קרובות את ההקשר בין רווחה גופנית לבהירות נפשית.
   זה נכון גם לגבי תזונה – כשאני אוכלת אוכל לא בריא שמכביד עלי, החשיבה שלי מעורפלת, כשאני מקפידה על אוכל טוב – החשיבה חדה.

7. פרספקטיבה – להסתכל על התמונה הגדולה.

   לאונרדו דה וינצ’י חקר את הקשר בין כל הדברים ופעל להבנת הקשר בין תופעות מגוונות ובדידות.
   כדי לפתח ראייה הוליסטית (ולחשוב מערכתית), אנחנו צריכים להבין שהכל קשור אחד לשני.
   לראות את החיבורים בין הדברים – טיפוח קשרים בין אנשים, דיסציפלינות ורעיונות מאפשר לנו לבנות ראייה הוליסטית של העולם.

   כמה דוגמאות:

   1. אדם שמדברים איתו – איך הוא יכול לעזור לנו בפרויקט שאנו עובדים עליו?
   2. הידע התכנותי שלי – איך הוא יכול לתרום לי בתחום האימון האישי?
   3. המאמר שאני קוראת עכשיו – איזו תובנה ממנו אני יכולה לשלב בחיי ואיפה?
   4. בפתירת התרגיל הזה במתמטיקה – איזו יצירתיות אני יכולה להפעיל?
   5. כשאני תופרת את הבגד הזה – איזה ידע במדע יעזור לי (אולי ההשפעה על הגוף של סוגי בד שונים או אפשרויות שילוב ביניהם)?

אימוץ סגנון חשיבה הוא תרגול יומיומי ולא יכול להתרחש ביום, אך מספיק שנהיה ברצון ומודעות – והתוצאות יתחילו להופיע.
השאיפה היא לגלות את העולם ואת עצמנו בתוכו באופן מלא ועשיר יותר ובכך להצליח ליצור בו משהו חדש וייחודי משלנו.