fbpx

האדם מחפש משמעות / ויקטור פרנקל – 5 תובנות

ויקטור פרנקל היה רופא ופסיכיאטר יהודי וינאי, ניצול שואה, מייסד הלוגותרפיה, וסופר רב המכר “האדם מחפש משמעות”.
בספר אנו עוברים יחד עם פרנקל את מסעו הקשה במחנות הריכוז, לומדים איך הוא הסתכל על הדברים,
ואיך למעשה עצם גישתו וחשיבתו עזרו לו לשרוד גם במקום ובנסיבות הכי גרועים שיכולים להיות.

5 תובנות מהספר “האדם מחפש משמעות”:

  1. תמיד ביכולתנו לבחור את הגישה והתגובה שלנו.

    “אנחנו, שגרנו במחנות ריכוז, יכולים לזכור את הגברים שעברו בין הצריפים, מנחמים אחרים, נותנים את חתיכת הלחם האחרונה שלהם.
    הם אולי היו מעטים במספר, אבל הם נותנים הוכחה מספקת לכך שאפשר לקחת הכל מאדם חוץ מדבר אחד:
    אחרון החירויות האנושיות – לבחור את הגישה שלו בכל מערכת נתונה של נסיבות, לבחור את הדרך שלו”.

    מפרנקל וחבריו נלקח הכל – משפחתם, עבודתם, בריאותם, החפצים שלהם, ואפילו שמותיהם,
    אך דבר אחד נשאר שלהם – מערכת הערכים הפנימית שלהם, או בפשטות – היכולת שלהם לבחור איך להגיב בכל מצב שקורה.

    “למרות שתנאים כמו חוסר שינה, חוסר מזון ולחצים נפשיים שונים עשויים להצביע על כך שהאסירים היו חייבים להגיב בדרכים מסוימות,
    בסופו של דבר, מתברר שסוג האדם שהפך האסיר היה תוצאה של החלטה פנימית ולא תוצאה של השפעות המחנה בלבד. ביסודו של דבר, כל אדם יכול, בנסיבות כאלה, להחליט מה יהיה איתו – נפשית ורוחנית”.

    לא משנה עם אילו חוויות חיים אנו מתמודדים, תמיד יש לנו את החופש הפנימי להחליט על הגישה שלנו, ולהישאר נאמנים לעצמנו.

  2. יהיה סבל בחיינו – מה שנחשב זה איך שאנו נגיב.

    פרנקל טוען שאדם יכול למצוא משמעות בחיים דרך 3 מקורות אפשריים:

    • עבודה – במיוחד כאשר העבודה היא גם יצירתית במהותה וגם מתאימה למטרה גדולה מאיתנו.
    • אהבה – שמתבטאת לרוב בשירות הזולת.
    • סבל – שהוא יסוד החוויה האנושית.

הקטגוריה השלישית – הסבל – היא שהועמדה למבחן האולטימטיבי דרך ניסיונו של פרנקל במחנה הריכוז:

“אם יש משמעות לחיים בכלל, אז חייבת להיות משמעות בסבל. סבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, כמו המוות. ללא סבל ומוות, חיי האדם אינם יכולים להיות שלמים”.

המבחן אם כן לכולנו הוא כיצד אנו מגיבים לסבל בחיינו.

“האופן שבו אדם מקבל את גורלו ואת כל הסבל הכרוך בו, נותן לו הזדמנות מספקת – גם בנסיבות הקשות ביותר – להוסיף משמעות עמוקה יותר לחייו”.

  1. כוח התכלית.

    פרנקל הבחין שלאסירים ששרדו, שמצאו דרך להחזיק מעמד, תמיד הייתה מטרה גדולה יותר שהובילה אותם הלאה בתנאים קשים.
    עבור חלקם היה זה ילד שהיה מוגן הרחק באיזו ארץ רחוקה ואשר חיכה להם עם השחרור. לחלקם זה היה בן זוג או בן משפחה.
    עבור אחרים הייתה זו משימה לא גמורה או עבודה יצירתית שדרשה את תרומתם הייחודית.

פרנקל וחבריו היו כל הזמן במעקב אחר אסירים אחרים שאיבדו את מטרתם לחיים:

“האסיר שאיבד את האמון בעתיד – העתיד שלו – נידון.
עם אובדן האמונה שלו בעתיד הוא איבד גם את אחיזתו הרוחנית;
הוא הניח לעצמו להידרדר ולהיות נתון לדעיכה נפשית ופיזית.”

בזמן שפרנקל עבד בבית חולים במחנה, הוא הבחין בשיעור התמותה שעלה בשבוע שבין חג המולד לשנה החדשה בשנת 1944.
הוא ייחס את העלייה הדרמטית למספר האסירים שמחזיקים בתמימות תקווה לשחרור לפני חג המולד.
ככל שהתקרב סוף השנה והתברר שמצבם לא השתנה, הם איבדו אומץ ותקווה.
זה בתורו השפיע על כוח ההתנגדות שלהם ועל יכולתם לשרוד.

פרנקל מתייחס מספר פעמים לדבריו של ניטשה: “מי שיש לו ‘למה’ חזק מספיק לחיות למענו, יוכל לשאת כמעט כל ‘איך'”.

 

  1. המבחן האמיתי של האופי שלנו מתגלה בכיצד אנו פועלים.

    פרנקל מגיע למסקנה שאין תשובה כללית למשמעות החיים. כל אחד חייב לענות על השאלה בעצמו.
    אנו מוצאים את המשמעות הייחודית שלנו בהתבסס על הנסיבות שלנו, מערכות היחסים שלנו וחוויותינו.
    החיים בעצם בוחנים אותנו, והתשובה מתגלה באופן שבו אנחנו מגיבים.

    “היינו צריכים להפסיק לשאול על משמעות החיים ובמקום זאת לחשוב על עצמנו כאל מי שהחיים חוקרים – מדי יום ומדי כל שעה. התשובה שלנו חייבת להיות מורכבת, לא מדיבור ומדיטציה, אלא מפעולה נכונה ומהתנהגות נכונה. החיים פירושם בסופו של דבר לקחת את האחריות למצוא את התשובות הנכונות לבעיותנו ולמלא את המשימות שהם מציבים כל הזמן עבור כל אדם”.

    לכן, משמעות החיים אינה מצויה על ראש הר כלשהו, אלא היא מתגלה מדי יום ומדי שעה, בבחירה שלנו לנקוט בפעולה הנכונה ולבצע את חובותינו ואחריותנו.

  2. ניתן למצוא חסד אנושי במקומות המפתיעים ביותר.

    אפשר היה להניח ששומרי המחנה ומפקד המחנה היו, ככלל, אנשים נוראים. עם זאת, פרנקל חווה מדי פעם רגעים מדהימים של חסד אנושי מצד השומרים.
    נזכר בתקופה שבה שומר, תוך סיכון גדול לעצמו, נתן לו בסתר פרוסת לחם. “זה היה הרבה יותר מחתיכת הלחם הקטנה שריגשה אותי עד דמעות באותה תקופה. זה היה ה”משהו” האנושי שהאיש הזה נתן לי – המילה והמבט שליוו את המתנה”. במקביל, היה אסיר בכלא שהיכה אסירים אחרים בכל הזדמנות.

    “עצם הידיעה שאדם היה שומר המחנה או אסיר לא אומרת לנו כמעט כלום. ניתן למצוא חסד אנושי בכל הקבוצות, גם אלו שככלל יהיה קל לגנותן”.

    פרנקל טוען שיש בעצם רק שני סוגים של אנשים; בני אדם הגונים ובני אדם מגונים. את שניהם אפשר למצוא בכל מקום. הם חודרים לכל קבוצה ולכל חברה.

    “החיים במחנה הריכוז קרעו את נשמת האדם וחשפו את מעמקיה.
    האם זה מפתיע שבאותם עומקים מצאנו שוב תכונות אנושיות שבטבען היו תערובת של טוב ורע?”

    “האדם מחפש משמעות” של פרנקל הוא ספר מרגש מאוד ומעורר השראה.
    מציאה וטיפוח של משמעות בחיי היומיום שלנו היא קריטית אם ברצוננו להשיג את מה שסוקרטס מכנה “חיים שנחיים היטב”.
    התובנות של פרנקל מלמדות אותנו שלא רק שיש ערך בחיפוש אחר משמעות, אלא שחובתו של כל אחד ואחת מאיתנו למצוא את המשמעות הזו בעצמנו ולרדוף אחריה.

4.7/5 - (20 votes)

לקבל עוד תכנים, השראה והרבה ערך מתנה:

אולי יעניין אותך גם:

עוד תכנים, עוד השראה, עוד הרבה ערך מתנה.