שיטת הויזואליזציה

תוך כדי עבודה על פרויקט הקונסטלציה עם השותף שלי ראם קלנדרב,
הבנו שאפשר להוציא מהפרויקט זרוע חדשה שתהיה נגישה לעבודה עצמית ועם אחרים גם לכל מי שלא למד קונסטלציה.
החלטנו לקרוא לזה ויזואליזציה, להשתמש בעקרונות הבסיס המנחים של קונסטלציה, אבל באופן בסיסי, מונגש ולהוסיף הרחבות משלנו.

שיטת הויזואליזציה מאפשרת המחשה של סיטואציה, דילמה או בעיה כלשהי שברצוננו לפתור,
ואופן העבודה עם ההמחשה יכול להביא לפתרון.

השיטה נולדה מתוך קבלת השראה רבה מעולם הקונסטלציה ששם עובדים עם ייצוגים.
גם כאן נעבוד עם ייצוגים ומערכות יחסים ביניהם, ודרך המחשה ויזואלית של הדברים יעלו תובנות והבנות חדשות.

לדוגמה:

• אי הבנה בין הורה וילד
• דילמה בין בני זוג
• כתיבת ספר שנתקעה
• פחד להעביר הרצאה
• בטחון עצמי נמוך
• התלבטות בין 2 אפשרויות
• דחיינות סביב פרויקט חשוב
• יחסים בעבודה עם ההנהלה
• חוסר הצלחה בראיונות עבודה
• רצון להיות פתוח יותר עם אנשים
• אני ועולם הדייטים
• אכילה רגשית
• חרדת נהיגה
• ניהול זמן
• התלבטות לגבי מעבר דירה
• פחד טיסה
• פיתוח רעיון חדש
• מערכת היחסים שלי עם כסף
• הבנה מה נכון לי יותר לעשות

איך ויזואליזציה עוזרת ומשדרגת תהליכים?

? כשאנו רואים את הדברים ויזואלית, נותנים להם צורה, צבע,
מקום במרחב ואפילו כיוון – הם פתאום נגישים ומובנים יותר.

? תמונה ויזואלית מפעילה חלקים אחרים במח מאשר רק שיחה על הדברים.
שיחה מפעילה את האונה השמאלית של לוגיקה ומעשיות.
ויזואליות מפעילה את האונה הימנית של דמיון ורגש.
לרוב אנו נמצאים באונה השמאלית, כי זה גם חלק מהחינוך והתרבות עליה גדלנו.
לכן לפנות לדמיון יכול להיות כלי אדיר שיביא איתו תובנות חדשות,
ואחריו אפשר יהיה לחזור ללוגיקה לניתוח הדברים שעלו.

? דרך המחשה נוכל לאפיין את עצמנו, את הצד השני ואת היחסים בינינו.
לגלות איך אנחנו רואים את הדברים תרתי משמע.

? נוכל לראות את הדברים במבט על, ומנקודת מבט של כל צד – גם של הצד שהוא לא אנחנו.

? נוכל לזהות שיש כאן מערכת של דברים שמתקיימת,
ושאולי שייכים אליה עוד דברים מלבד אלו שהמחשנו – ואז להוסיף גם אותם.
לדוגמה: בסיטואציית הורה וילד – אולי להוסיף את בן הזוג השני? אולי אחים/אחיות של הילד? אולי עוד בני משפחה?

? נוכל לשנות ולהזיז את הייצוגים במערכת לפי איך שמרגיש לנכון ולבדוק איך זה מרגיש כשהסיטואציה משתנה.

? נוכל ליצור סדר במערכת ע”י שינוי ומיקום הייצוגים כך שייצגו את המערכת השלמה והמסודרת
שאנו יכולים להרגיש טוב איתה.

? אנו יכולים לשמור לעצמנו את הויזואליזציה שעשינו, לחזור אליה בהמשך,
לזכור את איך אנחנו ראויים או ראינו את פני הדברים ולהמשיך לעבוד איתם.

? אנו יכולים להמחיש באופן ויזואלי למישהו אחר את הסיטואציה,
הדילמה או הבעיה שלנו ולקבל ממנו תובנות נוספות.

כל נושא בחיינו בסופו של דבר יכול ליפול באחת מהקטגוריות של מערכות יחסים:

✅ מערכת יחסים עם אדם אחר

✅ מערכת יחסים עם עצמנו

✅ מערכת יחסים עם נושא/רעיון/עצם מסוים בחיינו

אלו מערכות יחסים ראינו בדוגמאות הקודמות?

• מערכת יחסים ביני לבין אדם אחר
• מערכת יחסים ביני לבין עצמי
• מערכת יחסים ביני לבין הפרויקט
• מערכת יחסים ביני לבין אוכל
• מערכת יחסים ביני לבין כסף
• מערכת יחסים ביני לבין הזמן
• מערכת יחסים ביני לבין הרעיון שלי
• מערכת יחסים ביני לבין רכב
• מערכת יחסים ביני לבין מטוס

והרשימה יכולה להיות ארוכה עד אינסוף.

ברגע שאנו יודעים לזהות שמדובר כאן במערכת יחסים ביני לבין ____ – אפשר לעבוד עם זה באופן מעניין.
כי הרי זאת מערכת יחסים, יש בה רגשות, מחשבות, יכול להתקיים בה אפילו דיאלוג,
ובכל מערכת יחסים יש דרך תקשורת אפקטיבית שיכולה להביא לפתרון במקרה הצורך.

מה זה ייצוג בתוך המחשה?

כל אלמנט ששמנו במרחב שמייצג את אחד ממרכיבי המערכת נקרא ייצוג.
נהוג שעיגול הוא ייצוג נקבי והמלבן ייצוג זכרי, אבל זה לא מחייב.

מדריך לעבודה עם ויזואליזציה:

• על פי עקרונות מנחים מתוך שיטת הקונסטלציה

1. פותחים את כלי הויזואליזציה אונליין.
   • יש לפתוח מהמחשב בלבד
2. מסדרים את מרחב העבודה.
   
3. בוחרים ייצוג עבור עצמנו וממקמים אותו במרחב.
   • שימו לב לצורה, לצבע, לכיוון, לגודל ולמיקום.
     
4. בוחרים ייצוג עבור האדם/האלמנט/הרגש השני שמולו יש את הדילמה וממקמים אותו במרחב.
   • שימו לב בנוסף לדברים מסעיף 2 – למיקום שלו יחסית לייצוג שלכם.
     
5. עומדים על הייצוג שלנו – מקליקים עליו עם העכבר וגם שמים עליו אצבע על הצג.
   מרגישים איך זה להיות שם ביחס לייצוג האחר המרחב.
   אם עולה מחשבה על דבר נוסף שכדאי לייצג כאן – גוררים גם ייצוג שלו לתוך המרחב, ובודקים איך זה כעת לעמוד על הייצוג שלנו.
   אם עולה רצון להגיד משהו לייצוג השני שמיקמנו – אומרים אותו.
6. נעמדים על הייצוג השני שמיקמנו ובודקים איך זה מרגיש להיות שם ביחס לייצוג שלנו. מה עולה? מחשבה? רגש?
   אם עולה רצון להגיד משהו לייצוג שלנו – אומרים אותו.
7. בודקים אם יש רצון לשנות, להזיז ייצוגים במרחב, למקם ולסדר אחרת.
8. ממשיכים באופן כזה:
   • בדיקת רצונות של הייצוגים ופעולה בהתאם.
   • בדיקה מה כל ייצוג היה רוצה להגיד לייצוג אחר במערכת ואמירת הדבר.
   • בדיקת הרגשה נוכחית בייצוג שלנו.
9. מחזירים סדר למערכת:
   בהיררכיה משפחתית – ההורים גדולים יותר מהילדים, הסבים והסבתות גדולים יותר מההורים. אח גדול – גדול מאח קטן.
   בהיררכיה של עבודה – מנהל גדול יותר מהעובד.
   בנוסף, אף ייצוג לא “עולה” על ייצוג אחר, לכל ייצוג יש את המקום שלו במרחב.
10. בודקים איך זה מרגיש כשהמערכת מסודרת.

יכול להיות שהדברים נשמעים מורכבים, אך הם יתחילו להתבהר ככל שנעבוד יותר באופן פרקטי עם הייצוגים עצמם.
בנוסף, הדרך הטובה ביותר לתרגל היא לעשות את תרגילי ויזואליזציה מבוססי קונסטלציה, פשוטים ונגישים המדגימים עבודה עם נושא ספציפי.

שימושים לכלי הויזואליזציה:

? מאמנים ומטפלים – לעבודה עם לקוחות. לאפשר להם להמחיש באופן ויזואלי דילמות
ולעבוד איתן בצורה חדשה שפותחת מחשבה אחרת.

? עבודה עצמית – לכל נושא שברצוננו לפתור או להכניס בו סדר אפשר לפתוח את הכלי
ולעבוד אפילו רבע שעה בלבד עם הנושא הזה, וזה כבר יכול לתת המון בהירות:

• בבוקר לפני שניגשים לעבודה
• בערב לסיכום היום
• בסוף שבוע לסיכום השבוע
• בתחילת שבוע לתכנון השבוע
• כשמרגישים תקועים עם נושא מסוים
• כשמרגישים שפרויקט לא מתקדם
• כשיש דחיינות עם משהו
• כשרוצים לעבוד על מערכת יחסים עם אדם כלשהו

זה אפקטיבי לכל נושא עליו נרצה לעבוד,
ויכול להכניס הרבה סדר ובהירות למערכת, בצורה יצירתית ונוחה.