כשוויקטור פרנקל הגיע לאושוויץ, הוא החביא בבטנת המעיל שלו את הדבר הכי יקר שהיה לו:
כתב יד של ספר שעבד עליו שנים.
המעיל נלקח ממנו כבר בשעות הראשונות, ואיתו כתב היד.
אבל משהו בפרנקל סירב לוותר על הספר.
בחודשים שאחר כך, כשהיה רעב, חולה ותשוש, הוא המשיך לשחזר אותו בראש,
ולשרבט רעיונות על פיסות נייר קטנות שהצליח להשיג.
היה לו בשביל מה לשרוד.
פרנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה, שרד ארבעה מחנות ריכוז.
אחרי המלחמה הוא כתב את “האדם מחפש משמעות”, אחד הספרים המשפיעים ביותר שנכתבו על נפש האדם.
וזה מה שלקחתי ממנו.
1. תמיד אפשר לבחור את התגובה
במחנות נלקח מהאסירים הכול: משפחה, בית, בריאות, חפצים, ואפילו השם.
ובכל זאת, פרנקל ראה אנשים שעוברים בין הצריפים, מנחמים אחרים, נותנים את פרוסת הלחם האחרונה שלהם.
מהם הוא למד שאפשר לקחת מאדם הכול, חוץ מדבר אחד:
את החירות לבחור איך להגיב.
💡 לא תמיד אפשר לבחור מה יקרה לנו. תמיד אפשר לבחור מי נהיה מול זה.
2. גם בסבל אפשר למצוא משמעות
לפי פרנקל, יש שלושה מקורות למשמעות:
עבודה ויצירה, במיוחד כשהן משרתות משהו גדול מאיתנו.
אהבה, שמתבטאת לרוב בנתינה לאחרים.
והסבל, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
את הסבל לא בוחרים. אבל את היחס אליו כן.
והאופן שבו אדם נושא את הסבל שלו יכול להוסיף לחייו עומק ומשמעות, גם בנסיבות הקשות ביותר.
3. הכוח של “למה”
פרנקל שם לב שמי שהחזיקו מעמד היו כמעט תמיד אנשים שהייתה להם סיבה:
ילד שמחכה להם בארץ רחוקה, בן זוג, משימה שלא הושלמה, יצירה שרק הם יכולים להשלים.
ומי שאיבד את האמונה בעתיד, דעך מהר.
הוא מתאר את השבוע שבין חג המולד לשנה החדשה של 1944, שבו מספר המתים במחנה קפץ.
הרבה אסירים קיוו להשתחרר עד חג המולד, וכשזה לא קרה, הם איבדו תקווה, ואיתה את הכוח להחזיק.
פרנקל חזר לא פעם על המשפט של ניטשה:
“מי שיש לו ‘למה’ לחיות למענו, יוכל לשאת כמעט כל ‘איך’.”
4. החיים שואלים אותנו
אין תשובה אחת לשאלה מה משמעות החיים, אמר פרנקל. כל אחד צריך למצוא את שלו.
והוא הפך את השאלה:
במקום לשאול מה החיים חייבים לנו, לשים לב שהחיים שואלים אותנו, כל יום וכל שעה.
והתשובה לא נמצאת בדיבורים, אלא במעשים.
משמעות לא מחכה לנו על פסגת הר.
היא מתגלה בבחירות הקטנות, יום אחרי יום.
5. אנושיות נמצאת במקומות הכי מפתיעים
אפשר היה לחשוב שכל השומרים במחנה היו רעים.
אבל פרנקל זכר שומר אחד שסיכן את עצמו כדי לתת לו בסתר פרוסת לחם,
ושיותר מהלחם, ריגשו אותו המילה והמבט שבאו איתו.
ובאותו מחנה היו גם אסירים שהתאכזרו לאחרים.
המסקנה שלו: בסופו של דבר יש רק שני סוגים של אנשים, הגונים ושאינם הגונים.
ואת שניהם אפשר למצוא בכל מקום, בכל קבוצה, בכל צד.
ומה זה אומר עלינו
“האדם מחפש משמעות” הוא ספר מרגש ומעורר השראה.
והשיעור שלו לא שייך רק לנסיבות קיצוניות.
גם ביומיום, במשבר, בתקיעות, במעבר בין שלבים בחיים,
השאלה היא לא רק מה קורה לנו, אלא בשביל מה אנחנו קמים בבוקר.
ה”למה” שלנו לא תמיד ברור מעצמו. לפעמים צריך לעצור, לגלות אותו, ולבנות סביבו את היום-יום.
בסטודיו “להיות האדריכל של חייך” משרטטים את החיים שמתאימים לכם, והופכים את השרטוט לתכנית שזזה בפועל.
