על מציאת יעוד, על לחיות את הרגע ועל לקום מוקדם

אל תחפש את היעוד/שליחות שלך.
אל תחיה את הרגע.
אל תקום מוקדם.

קצת שחיטת פרות קדושות.

חיפוש הייעוד/שליחות שלך

לרוב יהיו עם זה 3 בעיות עיקריות:

1. זה נשמע כל כך בומבסטי ומחייב שכבר מפחיד לגשת לזה.
כן, זה יכול גם להיות מאוד מעורר השראה מאותן הסיבות, אבל לרוב זה יבהיל וירחיק.

2. ‏לרוב האנשים זה לא עניין של ייעוד אחד. וזה כבר שובר את המיתוס.
למעשה, זה אפילו לא בדיוק עניין של ייעוד, אלא של תחומי עניין.
והם מובן שיכולים להיות מגוונים. וגם משתנים בתקופות חיים שונות.
כשמתמקדים בתחום עניין מסוים – אפשר לפתח אותו למשהו מעבר, להתלהב ממנו,
עם הזמן להיות מומחים בו, ואז הוא יראה כמו יעוד. אבל זה התחיל מתחום עניין שלנו.
וזה גם ממש בסדר לשנות אותו כעבור זמן מסוים לתחום עניין אחר.

3. ‏על פי יובל נוח הררי, ואנשים מוערכים נוספים שמציגים ניבויים משכילים לגבי העתיד –
עתיד המקצועות הולך לעבור שינויים מהותיים בגלל ההתפתחות הטכנולוגית.
זה תהליך שכבר החל לקרות.
בעוד 10 שנים יעלמו מקצועות שקיימים היום, ויופיעו חדשים שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם כרגע.
וזה לא יהיה חד פעמי. זה ימשיך לקרות כל 10 שנים בערך.
לכן היכולת לעשות שינוי בעיסוק וללמוד דברים חדשים – היא קריטית.
לכן עניין הייעוד האחד לא רלוונטי לעתיד הלא כל כך רחוק.
למעשה, מה שהכי רלוונטי הוא היכולת לשנות, להשתנות וללמוד.

לחיות את הרגע

כן, אבל כמובן לא רק. ולא להרגיש רע כל כך שזה לא יוצא כל כך הרבה פעמים.
למה לא רק – כי זה כן טוב גם לחשוב על העבר – על מנת ללמוד ממנו,
וגם לחשוב על העתיד – על מנת לתכנן ולהתכונן אליו היום.

כמה משאבי זמן, אנרגיה וכסף להקצות למען העתיד – זה שיקול אישי של כל אחד.
אני אישית מקצה לשם לא מעט. באיזור ה 60% לפחות.
לומדת ועובדת בשביל משהו עתידי, משקיעה כספים בשביל רווח עתידי.
בקיצור, משקיעה בעצמי של העתיד.

למה? כי מה שאני לומדת מהעבר שלי הוא שזה משתלם.
והחרטה היחידה היא שלא עשיתי את זה יותר בעבר.
התרגול של נוכחות ברגע הוא כמובן מבורך, פשוט זה תרגול,
ועבור רובנו לא באמת יכול להיות סגנון חיים, וזה בסדר גמור.

לקום מוקדם

“הצלחה לא מגיעה לאלה שקמים מוקדם.
היא מגיעה לאלה שקמים עם מצב רוח טוב,
מחשבות חיוביות ועוסקים במה שעושה אותם מאושרים”.
וזה די מסכם את העניין.

כן, יש מי שעובד לו לקום מוקדם.
אבל זה לאו דווקא המתכון להצלחה כפי שכל כך פופולארי לשכנע היום.
מליוני אנשים קמים ב 5 בבוקר כדי להגיע לעבודה שהם לא אוהבים,
וזה לא הופך אותם למצליחים או מאושרים.

מל רובינס, מרצה וסופרת רבי מכר בינלאומיים, סיפרה פעם שנפגשה עם איש עסקים ב 11 בבוקר,
והוא סיפר בהתלהבות שהוא קם ב 4:30 בבוקר וכמה דברים הוא כבר הספיק לעשות עד עכשיו.
והיא רק חשבה לעצמה – שאם היה ישן עוד איזה שעתיים,
אז אולי השיחה שלהם הייתה יכולה להיות מעניינת יותר.

אל תרגישו רע עם עצמכם לגבי שעת ההתעוררות.
פשוט תבדקו מה הכי נכון עבורכם אישית ותלכו לפי זה.

ועוד משפט קטן לסיכום:
מפעם לפעם טוב לעשות הפסקה מרדיפה אחר האושר
ופשוט להיות מאושרים.