המשורר האמריקאי רוברט פרוסט כתב את אחד השירים המוכרים
שנלמדים בבתי הספר בארה”ב – “הדרך שלא נבחרה”.
השיר המקורי:
השיר המתורגם ע”י עדנה אולמן מרגלית:
שתי דרכים נפרדו ביער עבות
לא שתיהן בשבילי, הצרתי על כך
נעצרתי מולן לזמן ממושך
לארכה של אחת הרחקתי ראות
עד לנקודת פיתולה שבסבך.
לשנייה אז פניתי, כמותה מפתה
ואולי במעט מצודדת יותר
רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה
עשביה שעליה פחות עבותה-
בעצם רמו הן כמעט בלי הכר.
בשתיהן כאחת ריצד שם האור
על מרבד בתולי של עלי השלכת
אז אמרתי,לזו יום אחד עוד אחזור!
אך לא: שכן דרך נמשכת
ידעתי. מכאן לא אשוב עוד לכת.
ברבות הימים, בשנים הבאות איאנח בחזרי לספר איך אי-שם
משתי הדרכים שביער עבות
בחרתי בזו שהלכו בה פחות
ופה הרי כל ההבדל בעולם.
פרדוקס הבחירה
יכול להיות שעולה מהשיר תחושת החמצה ואנחה על הדרך שלא נבחרה.
הכותב מצר על כך שיש דרכים בחיים שלא נזכה ללכת בהן,
כי ברגע שנבחר דרך מסוימת – היא תוביל אותנו לשבילים אחרים.
אז קודם כל – זה אכן כך. זהו פרדוקס הבחירה – מצד אחד כמה טוב שאנו יכולים לבחור,
מצד שני זה עלול להיות מלווה בהרגשה מתמדת שאולי יכולנו (ואולי עדיין יכולים) לבחור טוב יותר.
יש לנו אינסוף צמתים, קטנים וגדולים, במהלך החיים, ולמעשה בכל יום.
לגבי קריירה, לימודים, מערכות יחסים, וגם לגבי החלטות קטנות יותר – אוכל, ספורט וכו’.
5 תובנות על דרכים ובחירות
אני בוחרת בדרך הסתכלות אופטימית שתשרת אותי לגבי הנושא הזה,
והיא מתחלקת ל 5 תובנות מרכזיות:
1. בכל רגע נתון אני עושה את הבחירה הכי טובה
נכון למיטב הבנתי לאותו רגע.
כשאדע יותר טוב – אבחר יותר טוב.
2. מכל דרך יהיה לי מה ללמוד.
וכל עוד הערך העצמי שלי מתבסס על כך שאני אדם שלומד – זה בלתי שביר.
אם תמיד אוכל ללמוד – תמיד אהיה בצמיחה ורווח.
3. יהיו עוד אפשרויות בחירה והזדמנויות.
למעשה כל יום חדש הוא הזדמנות לשנות באופן מוחלט את חיינו.
4. אני באמת מאמינה בכך שכל בחירה שנעשית היא לטובה.
לפעמים נבין כיצד זה לטובה רק בהמשך, אבל נבין.
5. החיים הם משחק, לא מבחן שצריך לעבור.
אין תשובות נכונות או לא נכונות באופן חד משמעי.
יש הרפתקה, חווייה, למידה. וכל דרך שנבחר תביא איתה את החווייה שלה.
רוצים להבין איך נכון יותר עבורכם לעשות בחירות בחיים?
אנחנו יכולים לעבוד על זה יחד, כולל קבלת כלים ומצפן לכל החיים.
בואו נדבר.
