בדרכי למשרד סטיתי מהמדרכה ונכנסתי לפארק | תובנות בחרוזים
בדרכי למשרד סטיתי מהמדרכה ונכנסתי לפארק. שם היו ילדים ומבוגרים אלו שעדיין, וכבר הבינו את משמעות החיים. נגשתי לילד לשאול …
בדרכי למשרד סטיתי מהמדרכה ונכנסתי לפארק. שם היו ילדים ומבוגרים אלו שעדיין, וכבר הבינו את משמעות החיים. נגשתי לילד לשאול …
על שפת הנהר מצאתי ספר ישן, מתוכו נפל פתק, ונכתב בו כדלקמן: שלום איש יקר. שמח שגם אתה כאן עכשיו. …
ניסיתי לצייר את התמונה של החזון, הטושים לא עבדו אז עברתי למכחול. עם המכחול ציירתי על הבד הריק והצבעים הופיעו …
היכן תרצה להיות היום, בעוד שנה? השאלה די טריקית, ולא כל כך פשוטה. רבים לא ידעו מה לענות, יגידו “זה …
להתיישב ללא מסך, להניח את הראש, להרגיש את ההווה עוטף מכל מקום. לעצום את העיניים, לשחרר ולהרפות. לתת למחשבות, לתהיות, …
חיוך התפשט על פניה כשנשכבה לצידה במיטה, ילדתה אחזה בידיה ונשמה נשימת רווחה. ברגע הזה ראי זה פלא, התגשמה עבורה …
הייתי מעט מתוח ורציתי קצת לנוח אז לקחתי דף ועט והתיישבתי מול הדף הריק. ואז עלו המחשבות, התהיות, החלומות, המטרות, …
זוכרים פעם כשהיינו קטנים היינו ישנים ישנים וישנים, ואז היינו קמים עם רצון לשחק, ולרוץ, ולבדוק, ולחקור, ולרקוד, ולצחוק, ולשאול …
רציתי לכתוב והמילים נעלמו. ואז פתאום ברצף לתודעה התפרצו. לא הספקתי לתפוס והן שוב התאדו. אז קמתי, אכלתי, טיילתי בחוץ, …
המחשבות בראש רצות, קופצות, רוקדות, מתבלבלות. רעיונות בכל מקום, רק לא לשכוח, להספיק לכתוב. ואיך הם יתבצעו? מתי? איך נפנה קצת …