זן ואמנות אחזקת האופנוע: על הרים, קצב ומאמץ קטן

על הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל האפשר/זן ואומנות אחזקת האופנוע

בקיץ 1968 יצא אדם בשם רוברט פירסיג למסע על אופנוע,
עם הבן שלו כריס, בן 11.
17 ימים, ממינסוטה ועד חוף האוקיינוס השקט.

מהמסע הזה הוא כתב ספר.
ושלח אותו להוצאות לאור.

אחת דחתה.
ועוד אחת.
ועוד עשר.

121 הוצאות לאור אמרו לו לא.
לפי ספר השיאים של גינס, זה יותר מכל רב מכר אחר.

ב-1974 עורך אחד החליט לקחת את הסיכון.
“זן ואמנות אחזקת האופנוע” נמכר מאז במיליוני עותקים, ותורגם לעשרות שפות, גם לעברית.

אז על מה הספר הזה?

לא על זן, ולא על תיקון אופנועים.
פירסיג עצמו כתב שהספר לא מדויק במיוחד בשני הנושאים.

הוא ספר על ערכים, על איכות,
ועל ההבדל בין לחיות כדי להגיע למקום כלשהו,
לבין לחיות באמת את הדרך.

והרגע שבו זה הכי ברור בספר הוא דווקא לא על האופנוע.
הוא על הר.

ואז, באמצע הדרך, הם הסתובבו

ליד העיר בוזמן שבמונטנה, פירסיג וכריס עוצרים את האופנוע ויוצאים לטפס על הר.

כריס מתעייף.
מתלונן.
רוצה לדעת כמה עוד נשאר.

ופירסיג, בזמן שהם מטפסים, מנסח לעצמו את אחד הקטעים המפורסמים בספר:

> “על הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל האפשר, בלי התלהבות יתרה.
> האמת של טבעך העצמי היא הצריכה להכתיב לך את הקצב.
> אם אתה קצר רוח – הגבר את הקצב,
> אם אתה נעשה קצר נשימה – האט.
> (…)
> צלעות הר הן המזינות את החיים ולא פסגתו.”
> – רוברט פירסיג

ותבינו את הטוויסט:
הם לא מגיעים לפסגה.

פירסיג מרגיש שמשהו לא טוב יקרה אם ימשיכו,
והוא מחליט לחזור למטה, לפני הקצה.

הפסגה מגדירה, הצלעות מזינות

קל לקרוא את הקטע הזה ולחשוב שפירסיג אומר “מטרות לא חשובות”.
אבל הוא אומר משהו עדין יותר.

בלי פסגה, אין צלעות.
הפסגה היא שנותנת כיוון, שמגדירה לאן הולכים.
אבל מה שמזין אותנו באמת נמצא על הצלעות:
בצעד הזה, בסלע הזה, בנוף שנפתח פתאום משמאל.

מי שמטפס רק בשביל הפסגה,
מפספס כמעט את כל ההר.

ויש בקטע עוד הנחיה, מעשית מאוד, שקל לפספס:
הקצב של כל אחד הוא שלו.

לא הקצב של מי שמטפס לידנו,
לא הקצב שמישהו קבע לנו מראש.
אם יש קוצר רוח, אפשר להגביר.
אם נגמר האוויר, להאט.
ולפעמים, כמו פירסיג, גם להסתובב.

💡 צלעות ההר מזינות אותנו, הפסגה רק מגדירה לאן הולכים.

והסרטון

(מומלץ לבחור בהגדרות הוידאו HD)
(ניתן לבחור בהגדרות מהירות גדולה יותר לניגון הוידאו)

אז יש לי שאלה אליכם:

על איזה הר אתם מטפסים עכשיו?
ומתי בפעם האחרונה עצרתם על הצלע, רק כדי להסתכל מסביב?

אם הרעיון של צמיחה איטית מדבר אליכם, כתבתי גם על סיפור עץ הבמבוק, שגדל שנים מתחת לאדמה לפני שמשהו נראה מעליה.
ומי שעומד עכשיו בפרשת דרכים, אולי ימצא משהו גם בהדרך שלא נבחרה של רוברט פרוסט.

—

אולי יעניין אותך גם:

ספר התובנות הגדול ספר התובנות הגדול:
– 800 תובנות לכל מצב בחיים
– שפע של השראה
– שיפור ההרגשה
– משפטי העצמה והתפתחות אישית

—

לקבלת תכני התפתחות והשראה נוספים
בקבוצת וואטסאפ שקטה:
הרשמה לקבוצת הוואטסאפ של אימון יצירתי

פסגה ברורה וקצב שמתאים לנו, זה בדיוק מה שקשה להחזיק לבד לאורך זמן.
בסטודיו “להיות האדריכל של חייך” מקבלים מרחב שמחזיק את התהליך גם כשהמוטיבציה יורדת: כלים, קצב וליווי קבוצתי שבועי.

5/5 - (12 votes)

לקבל עוד תכנים, השראה והרבה ערך מתנה:

לשיתוף המאמר עם חברים:

אולי יעניין אותך גם:

כתיבת תגובה

אימון יצירתי

עוד תכנים, עוד השראה, עוד הרבה ערך מתנה.

התובנה היומית:

אני זו המילה הכי עוצמתית שכן מה שתשים אחריה יעצב את המציאות שלך.

לקבל עוד תכנים, השראה והרבה ערך מתנה:

יש לי שאלה או מחשבה לחלוק

כתבו לי כאן את השאלה, ואתייחס אליה במפגש הקרוב