תקיעות
יש לי פרויקט. אני ממש רוצה לעשות אותו. לפתח. להתקדם בו. לראות אותו מצליח.
אבל זה לא קורה.
אני לא מצליחה להושיב את עצמי למשך יותר מ 5 דק’ בעבודה עליו.
איזה 5 דק’? הלוואי 5 דק’. אפילו לא יותר מדקה.
פתאום נזכרת במשהו מאוד דחוף שצריך לעשות, או במשהו שממש כדאי לעשות בדיוק ברגע זה,
או בזה שאני רעבה, או בשיחת טלפון חשובה.
או שפשוט מבקרת אותי המחשבה שאני עייפה. שאני צריכה מנוחה.
שזה לא יהיה אפקטיבי עכשיו לעבוד עליו.
וככה במשך ימים, שבועות ולפעמים אפילו חודשים.
והפרויקט לא זז.
מוכר?
אם אתם במצב דומה – התרגיל הזה בדיוק עבורכם.
מבינים שיש בעיה
קודם כל בואו נודה – יש כאן בעיה. כנראה רגשית יותר מפרקטית.
ועלינו לעשות עבודה מסוימת עם עצמנו על מנת לצאת ממצב התקיעות.
אם כרגע שיחה עם מאמן/ת לא זמינה לנו, נוכל להיעזר בכלי הויזואליזציה שבו נמחיש את עצמנו מול הפרויקט,
ננסה להבין את התקיעות ולעשות סדר כך שהדברים יתחילו לזוז ממקום שלם ונכון עבורנו.
הנחת המוצא היא שכשיש סדר במערכת – העבודה היא פרודוקטיבית מטבעה,
הגוף והתודעה שלנו כמו יודעים להבדיל את העיקר מהתפל ומה שצריך מתבצע בלי סבל, אשמה, בושה וכו׳.
מתחילים לזוז יצירתית
השלבים לתרגיל (הייצוגים הם כמובן דוגמא):
- פותחים את כלי הויזואליזציה אונליין.
- בוחרים וממקמים במרחב את הייצוג שלי.
- בוחרים וממקמים במרחב את הייצוג של מה שרוצים לבצע.
- בוחרים וממקמים במרחב את הייצוג של מה שמונע מאיתנו לבצע את זה.
הרבה פעמים תתקבל “התמונה הפתולוגית” שכאן – בינינו לבין התוצר הפרודוקטיבי יהיה משהו. - מקליקים על הייצוג שלי, אפשר להניח אצבע על המסך היכן שהוא נמצא, ולהתחבר אליו. לראות איך זה מרגיש, מה עולה, מה התחושה בקשר לייצוגים האחרים במרחב.
- מקליקים על הייצוג של מה שרוצים לבצע ופועלים באופן דומה.
- מקליקים על הייצוג של מה שמונע מאיתנו לבצע את זה ופועלים באופן דומה.
- בודקים האם יש ייצוג שברצוננו להוסיף ויכול להיות רלוונטי למערכת. לדוגמה:
- במידה והוספנו ייצוג – חוזרים להתחבר לייצוג שלנו ובודקים איך זה מרגיש שם כעת.
- מתחברים לייצוג/ים החדש/ים שהוספנו.
- מתחברים לייצוג ש”תוקע” – שביני לבין הפרויקט ובודקים אם הוא היה רוצה לזוז ומזיזים אותו למקום הרצוי.
- מתחברים לייצוג שלנו ובודקים איך זה מרגיש כעת ביחס לפרויקט.
? כיצד לבחור ולמקם ייצוג במרחב:
בקצרה: באופן אינטואיטבי, לא לוגי.
בהרחבה: מביטים על הייצוגים הקיימים, בוחרים את זה שהכי מתחבר לנו למה שרוצים לייצג כעת – על פי צורה וצבע.
ממקמים אותו במרחב היכן שמרגיש לנכון.
משנים את גודלו לגודל שמרגיש לנכון.
מסובבים אותו לכיוון שמרגיש לנכון.
וכן, כפי שאולי שמתם לב – יש כאן הרבה עניין של הרגשה.
? צורה:
נהוג להגיד שהעיגול מייצג נשיות והקיבוע זכריות, אבל לא חובה להיצמד לזה, אלא להרגשה האישית.
? כיוון:
הפתח של משולש הפה מייצג את הכוון שאליו הייצוג מסתכל.
אני עושה את התרגיל הזה כשיש צורך, ובכל פעם הוא מפתיע אותי מכיוונים אחרים.