מה הסכנה בעשייה אהובה?

FLOW – המושג הזה שנהיה כל-כך פופולרי ושמציין עשייה טובה.
כי אתה מרגיש שאתה בזרימה, במיקוד ובפוקוס מוחלט.
​​אתה חושב שעברו 5 דקות, אבל עברה שעה.
אתה חושב שעברה שעה, אבל עבר חצי יום.
​​וזה רק אומר כמה שהיית בזרימה ומפוקס.

אבל מה הסכנה בזה?

משהו שהוא לא מובן מאליו וכמעט ולא מדברים עליו,
זאת מלכודת של המוח שבעצם אומר: “רגע, מה קורה כאן? הבן אדם לא אוכל כמו שצריך, לא שותה כמו שצריך,
לא ישן כמו שצריך, לא מספיק משקיע בזוגיות או בילדים או בחברים או בפנאי והכל בגלל הזרימה הזאת בעשייה.
הוא חושב שעברה שעה ועבר חצי יום, אוי ואבוי, צריך לעשות עם זה משהו.”

המוח מתחיל להדליק נורות אדומות. ומה שקורה לא מעט, שאנשים שהם ב-Flow בעשייה מסוימת,
בשלב מסוים שמים את העשייה הזאת בצד, מתרחקים ממנה לדברים אחרים,
כי הם מתחילים לחשוש אפילו לגעת בעשייה הזאת, כי היא שואבת אותם פנימה ולא נותנת להם לעשות דברים אחרים.
וזאת מלכודת.
כי בעצם מה שקורה, זה שהעשייה הזאת יוצאת מהחיים שלהם.

אצלי לדוגמה זה קרה עם ציור.

הייתי מציירת ובאמת ימים היו נעלמים כשהייתי מציירת ואז היו תקופות בחיי שהציור לא היה נוכח בכלל,
כי הייתי פוחדת רק לגעת בו, כי הייתי יודעת שאז כל שאר הדברים פשוט לא יקרו בחיי ושזאת בעיה.
ואז הציור לא קורה בכלל. וזה מאוד חבל, כי זאת עשייה שטובה לנו,
שטוב לנו איתה ואז פתאום היא לא קורית יותר לחלוטין, כי המוח מתחיל לפחד ממנה.

אז מה קורה על מנת לא ליפול על המלכדות הזאת, מה אפשר לעשות?

מה שעלינו לעשות זה להציב גבולות מאוד-מאוד קשיחים וברורים סביב עשייה שהיא ב-Flow.
כן, דווקא על עשייה שבה אנחנו בזרימה וב-Flow והזמן נעלם, שם להציב גבולות.

זה יכול להיות על ידי קביעת פגישה עם אנשים, זה יכול להיות להגיד למישהו להתקשר אלינו בשעה מסוימת,
לשים לעצמנו תזכורת בפלאפון. כל דבר שיוציא אותנו מה-Flow,
יוציא אותנו מהזרימה ויאפשר לנו את הגבולות הברורים ולעשות גם דברים אחרים בחיים.

ואז המוח יפסיק לפחד מזה כל-כך ואז זה יוכל להמשיך להיות נוכח בחיינו, הדבר הטוב הזה שעושה גם לנו טוב.