לתת לעצמך זמן,
זמן ומקום.
לנשום עמוק פנימה,
להישען לאחור.
להרגיש את הרגליים,
הידיים,
הגב,
לדמיין שאין זמן,
שהכל כאן נדם.
לעצום את העיניים,
לרוקן את הראש,
לנשום פעם נוספת
ולשחרר מחשבות.
לחוש את הלב,
פעימות בחזה,
לחבק מבפנים,
לתת לחום למלא
את הגוף והנפש
שצמאים לרגע הזה.
לשיתוף המאמר עם חברים:
אחד הדברים שאני אוהבת זה לצפות בהרצאות שמעבירות הרבה ידע מעניין, ראיונות עם אנשים מרתקים בעולם, לקרוא ספרים. לאחרונה יש
אני רואה לא מעט אנטי לאימון – במשפחה הקרובה, הרחוקה, מעגל חברים קרוב-רחוק, ברשת ואיפה לא. ולא מדובר רק על
זהו סיפור אמיתי עם מסר אדיר לכל אדם ולכל הורה. מילים יכולות לבנות ויכולות להרוס. יכולות לבנות מציאות חדשה ולגרום
ספק הורג יותר חלומות ממה שכשלון אי פעם יוכל.
מחשבה 1 על “לתת לעצמך זמן, זמן ומקום | תובנות בחרוזים”
סגור לתגובות.