מאת: ילנה רוג. תרגום: אימון יצירתי.
עמדתי עם בעלי בבית קפה, ושתינו קפה.
בעלי היה צעיר ויפה, ואני אהבתי אותו.
היה עלי מעיל ישן, שהרס לי את החיים.
סבלתי מתסביך נחיתות ושנאתי את המעיל הזה, שלא חימם, ורק כיער אותי.
בית הקפה היה זול והקפה לא טעים.
וחלמתי שיגיע הזמן שנשתה קפה טוב במסעדה יפה ואהיה בלבוש אופנתי.
ובעלי הביט בי בעיניים זורחות, הוא אהב אותי ולא הבין ממה אני עצובה.
… הוא נפטר בגיל צעיר, ואני נשארתי.
ובחיי היו אח”כ הרבה כל מיני בתי קפה, והרבה מעילים אופנתיים.
והוא לא היה.
ואני נזכרת לעתים באירוע הזה, כשהיה לי הכל,
ולא הבנתי את זה.
~
לפעמים, על מנת להפיק את המיטב מהקיים, עלינו לעשות עבודה עצמית,
ולבד לעתים זה לא באמת עובד.
אפשר לעבוד איתי על זה.
