– “מאסטר”, שאל פעם התלמיד, “למה קיימים קשיים שמפריעים לנו להשיג את המטרה, מסיתים אותנו הצידה מהדרך שבחרנו, מנסים להכריח אותנו להודות בחולשה שלנו?”
– “מה שאתה קורא לו קשיים”, ענה המורה,
“למעשה – חלק מהמטרה שלך. תפסיק להיאבק בזה. רק תחשוב על זה, ותיקח בחשבון כשאתה בוחר את הדרך.
תאר לעצמך שאתה יורה בחץ.
המטרה רחוקה ואתה לא רואה אותה,
מכיוון שעל האדמה ירד ערפל בוקר כבד.
האם אתה נלחם בערפל?
לא, אתה מחכה לרוח שתנשוב והערפל יתפזר.
כעת רואים את המטרה, אך הרוח מסיתה את מעוף החץ שלך.
האם אתה נלחם ברוח?
לא, אתה פשוט מחשב את הכיוון שלה,
עושה תיקונים ויורה בזווית קצת אחרת.
הקשת שלך כבדה וקשיחה, אין לך את הכוחות למתוח בה את החץ.
האם אתה נלחם בקשת?
לא, אתה מאמן את השרירים שלך
ע”י משיכה חוזרת וחזקה יותר בכל פעם”.
– “אבל קיימים הרי אנשים שיורים בקשת קלילה במזג אוויר בהיר ללא רוח”, ענה התלמיד בעלבון,
“אז למה רק הירייה שלי פוגשת כל כך הרבה מכשולים בדרכה?
מה, יכול להיות שהעולם מתנגד לתנועה שלי קדימה?”
– “לעולם אל תביט על אחרים”, חייך המורה,
“לכל אחד קשת משלו, מטרה משלו והזמן שלו לירות.
יש העושים למטרתם פגיעה מדויקת, אחרים – הזדמנות ללמוד לירות”.
המורה הנמיך את קולו והתכופף לתלמידו:
“ועוד אני רוצה לגלות לך סוד גדול, בני.
הערפל לא יורד על האדמה על מנת להפריע לירייה שלך,
הרוח לא מתחילה לנשוב על מנת להזיז את החץ שלך הצידה,
הקשת הקשיחה לא נוצרה על מנת להראות את חולשתך.
כל זה קיים בפני עצמו.
זה אתה החלטת שתוכל בתנאים האלה לפגוע במטרה.
לכן, או שתפסיק להתלונן על הקשיים ותתחיל לירות,
או שתרגיע את האגו ותבחר לעצמך מטרה קלה יותר”.
~~
אם אתם חושבים על מטרות – תוודאו שהן מתאימות לכם, למצב הנוכחי, לכל מה שקורה.
כי העולם לא מתנגד לכם, דברים לא מקשים עליכם, אלא זה אתם החלטתם לעשות משהו תחת הנסיבות הקיימות.
