מכירים את התקופה
שהכל לא מסתדר?
שחשבת שאת יודעת
ואז זה מתפרק?
ואת רק רוצה לברוח,
לעזוב ולשחרר,
רק רוצה לשכוח, לא להיזכר.
התקופה שבה נדמה שאין לך שום שליטה,
שמשום מה זה קורה
למרות מאמציך.
ואין שם שום גיבור
שיגיע להציל,
ואת אומרת לעצמך
“להחלטות יש מחירים”.
ואז את מבינה
שיש כאן דרך,
שזה שביל.
ואז את גם נזכרת
איך הגעת ומה עושים.
יש סיבה שאת עכשיו
במצב הזה נמצאת,
והשליטה היא כן שלך,
בייחוד על תחושתך.
אז אם זהו המצב
זה נשמע פחות לבד,
בטח יש עוד אנשים
שאוהבים, מייעצים,
בטח הם יתנו לך יד,
וגם אם לא,
את לא לבד,
כי יש לך שכל,
יש לך לב,
ואותך הם יכוונו
בכל צומת בדרכך.
