גברים… תחשבו על זה!!!

פאבל רקוב, מנחה טלוויזיוני ומאמן אישי, כתב מאמר מרגש על זוגיות ועל תפקיד הגבר,
כפי שהוא רואה אותו, במערכת היחסים, אנחנו תרגמנו וערכנו אותו עבורכם:

לא מזמן התארח אצלנו זוג חברים נשוי.

לאחר ארוחת הערב, אני כהרגלי התחלתי יחד עם לאשתי לפנות את השולחן והתחלתי לשטוף כלים.
במשפחה שלנו זה דבר רגיל.
אני לא יכול להגיד שרק אני שוטף את הכלים בבית, אבל אני לא רואה בכך שום דבר יוצא דופן.
לפי דעתי, להיות שותף במערכת יחסים זה בסיסי.

אשתו של חבר שלי, תוך כדי שהיא מביטה במעשי, אמרה לבעלה בקנאה:
“הנה, תראה, הוא עוזר לסבטה ואתה לא יכול אפילו לפנות את הצלחת שלך בבית!”.
על מה שהבעל ענה:
“אז בשביל מה יש לי אותך?”.
לי ישר עלתה שאלה נגדית אליו:
“ולמה היא צריכה אותך? טמאגוצ’י שצריך לנקות אחריו ולהאכיל אותו היא יכולה להוריד גם לנייד”.

מעולם לא הבנתי את היחס הזה של גברים רבים לחצי השני שלהם.

למה אתם חושבים שמטלות ביתיות צריכות להיות רק על הנשים?
אז מה תפקיד הגבר? להכניס מסמר לתוך הקיר?
אבל, חכו רגע, מסמר בקיר אתם לא מכניסים כל יום, ומטלות בבית צריך לעשות כל יום.
למה כל זה צריך להיות מונח על הכתפיים העדינות של האשה?

כשהתחלתי להגיד את הטענות הללו לחברי, הוא התרעם:
“הסבים שלנו חיו ככה דורות על גבי דורות: נשים דואגות לבית וגברים עובדים!
ופעם לנשים היו יותר מטלות – גם הבית, גם חיות המשק, גם להביא מים מהבאר.
היום יש להן בבית את כל הנוחיות, מכונות אוטומטיות, מגהץ עם קיטור, מדיח כלים.
הן בכלל לא צריכות לעשות כלום, אז את מה שיש היא יכולה לעשות לבד, אני מתעייף בעבודה.”

מסכים, לסבתות שלנו לא היה קל, והטכנולוגיה המודרנית מאוד עוזרת היום.
אבל גם הנשים עובדות היום לא פחות מהגברים.
במשפחה שלנו ככה נהוג:
אנחנו חוזרים מהעבודה, אני מכין יחד עם בת זוגתי ארוחת ערב, מתארגנים, ואח”כ נחים ביחד.
לדעתי האשה שלי לא צריכה לעמוד לבד כל הערב ליד התנור והכיור, לבד לטפל בילד, ואח”כ ליפול מהרגליים מעייפות.
אני רוצה לראות לצידי אשה יפה ורעננה, לא מוטרדת ממטלות הבית.
וזאת קודם כל הדאגה שלי. אם לא אעזור לה, אז לא יהיה לה לא כח ולא זמן לעצמה וכיוצא בזאת גם אלי.
אחרת, איזה מן גבר אני אם אני לא מסוגל לעזור לאהובתי?

חבר פעם התוודה בפני שיש לו מאהבת.

“בשביל מה???” – התפלאתי.
על זה הוא ענה:
“התעייפתי ממרינה. משעמם לי איתה, היא כל הזמן במטבח, כל הזמן לא מרוצה ממשהו,
מתעסקת הרבה עם הילד, לא מטפחת את עצמה, כל הזמן כואב לה הראש,
הסקס אצלנו פעם בחודש וגם הוא פרימיטיבי.
היא השתנתה אחרי החתונה… לעומת זאת החדשה שלי – יפייפיה, תמיד מטופחת, הסקס פשוט מדהים.
אנחנו מבלים הרבה ביחד, מעניין לי איתה.”
התעניינתי:
“אז מה עכשיו, מרינה ואתה תתגרשו?”
החבר הראה התפלאות כנה: “ברור שלא! למה? מרינה לא חושדת בכלום.
בבית אצלי תמיד נקי ותמיד יש אוכל, מה עוד אני צריך?
מרינה בשביל הבית ולנה בשביל הנפש והגוף.”

נהיה לי כל כך מגעיל ולא נעים… ועוד יותר מגעיל נהיה כשהבנתי שככה חושבים רבים מחברי.
מה זו הגישה הצרכנית הזאת כלפי נשים? מה זה?
כל עוד היא צעירה ויפה – אתה צריך אותה, ועכשיו אפשר לחפש חדשה?
והאשה שתמשיך לכבס ולגהץ? זה כל כך שפל!
משפחה זאת עבודה רצינית בשביל שניים! ורק ביחד ניתן לבנות משפחה חזקה ומאושרת.
ואם להפיל את כל הדאגות על האשה פשוט לא ישאר לה זמן לשום דבר אחר.

חברי היקרים, אלו לא הנשים שלכם שהשתנו, זה היחס שלכם כלפיהן שהשתנה.
כל עוד התראתם לפני החתונה, הבאתם להן פרחים, מתנות, נתתם מחמאות, יצאתם לדייטים.
ומה אתם עושים אחרי החתונה? אתם חוזרים בערב הביתה, מחכים שהאשה תכין ארוחת ערב,
ואח”כ מתיישבים מול המחשב או הטלוויזיה. בסופ”ש אתם הולכים לחברים בלעדיה.
מה לא ככה? והיא כל הזמן הזה עושה נקיונות, מכינה אוכל, עושה כביסה, מגהצת, מטפלת בילדים.
אז מאיפה יהיו לה הכוחות, ובעיקר הרצון, לטפח את עצמה ולחייך אליך כמו מקודם כשנפגשתם?

אומר בכנות (למרות שאני בטוח שגברים רבים לא יאמינו לי) אני מעולם לא בגדתי באשתי.
וגם לא מתכוון, אני לא צריך את זה. בשביל מה לשקר?
בשביל מה לסכן את מה שבניתם יחד לאורך שנים?
אני גם לא צריך אף אחת אחרת, מספיק לי לגמרי את אשתי, היא גם חברתי, גם אהובתי וגם האשה שלי.
לדעתי, אם אתה אוהב אשה – אתה לא צריך אחרת.
ואם לא אוהב – אז תהיה גבר – תגיד לה את זה בכנות.
אבל אם לפני החתונה אהבת בחורה טובה ונחמדה ואחרי החתונה היא נהייתה מעצבנת,
זה אתה אשם בזה בראש ובראשונה!

מתי לאחרונה הבאתם לחצי השני שלכם זר פרחים?

סתם ככה, ללא סיבה.
מתי לאחרונה הזמנתם אותה לדייט?
גברים, את האשה צריך לכבוש כל הזמן! כל החיים!

אחרי החתונה היא עדיין אותה האשה, שאתם בחרתם פעם,
ומגיע לה אותו היחס כמו מקודם, כשהיא הסכימה להתחתן איתכם.
ואם אתם חושבים שאחרי החותמת בת.ז אשתכם צריכה לסחוב לבד את כל הבית,
לדאוג לכם, לגדל את הילדים, ויחד עם זאת להמשיך לחייך אליכם בנעימות,
בזמן שאתם מתבטלים על הספה וגוערים בה על כלים בכיור, אז אתם טועים ובגדול.
לא הייתם צריכים להתחתן, הייתם פשוט צריכים לקחת עוזרת בית.

אני וסבטה שלי נשואים 15 שנה. יש לנו ילדה בת 13.
אנחנו תמיד עושים הכל ביחד. לא אסתיר, היה הרבה בזמן הזה, גם ריבים וגם התפייסויות.
זה לא מה שחשוב, חשוב איך אתם מתנהגים במהלך ויכוח.
מטופש לקוות שאשתכם תהיה אסירת תודה אם במהלך ויכוח תשפילו ותפגעו בה.
עד החתונה שניכם חייתם במשפחות שונות עם מסורת וחוקים שונים,
וזה שנקודות המבט שלכם שונות לגבי דברים מסוימים – זה טבעי.
זה שלאשתכם יש דעה משלה והיא לא חושבת כמוכם,
לגמרי לא אומר שהיא “אשה טיפשה ולא מבינה כלום”.
עכשיו אתם אחד שלם ועליכם לעבוד ביחד על משפחתכם, ליצור מסורת וחוקים משלכם.

עד עכשיו אני מזמין את סבטה לדייטים.

אתם אפילו לא מדמיינים כמה זה נעים לחקות לאהובה בפארק עם זר פרחים!
לנחש מה היא תלבש היום, האם היא תאהב את הפרחים,
האם נלך לבית קפה, או לקולנוע, או סתם נטייל על החוף.
והנה היא מגיעה, הכי יפה, בהליכה קלילה ובשמלה זורמת,
מגיעה לקראתי, אשתי האהובה!

בת זוגתי גם מאוד השתנתה אחרי החתונה,
היא נהייתה עוד יותר מקסימה, יותר עדינה ונעימה, עוד יותר דואגת ואוהבת.
עבורי היא אחת ויחידה כזאת:
האשה הטובה ביותר והאמא הטובה ביותר! בכל יום היא נפתחת אלי יותר.
אני לא מפסיק להתפלא מעולמה הפנימי העשיר.
וגם אחרי 15 שנה היא ילדה שמחה ושובבה שהתאהבתי בה פעם.

אני לא כל כך אוהב כשאשתי אומרת בגאווה לחברותיה:
“בעלי הוא הבעל הטוב ביותר בעולם!”.
כי אני לא חושב שאני עושה עבורה משהו מיוחד,
אני פשוט מאוד אוהב אותה, עוזר לה ושומר עליה.
כל גבר צריך לעשות את זה עבור האשה שלו,
ואז האשה תתן חזרה פי 3 אהבה ודאגה לגבר שלה.

הזמן הכי קסום היה כשסבטה ואני ציפינו ללידת בתנו היקרה.

אני חושב שזה זמן מדהים בחייה של כל משפחה!
כשאשתך נושאת תחת לבה את התינוק שלכם, ולך יש את האפשרות לראות כל יום איך הוא גדל,
לגעת בבטן הגדלה שלה, להרגיש את התינוק מתחיל לבעוט, אתה כבר מתחיל להבין מתי הוא ישן,
איזה מצב רוח יש לו, מה הוא אוהב ומה לא.
זה אושר בלתי יתואר, צריך להרגיש את זה.

“פרה שמנה וטפשה” – אני שומע לעתים מגברים שמדברים על אשתם שבהריון.
אני לא מבין איך דבר כזה יכול לצאת מהפה שלהם כלפי האשה ההריונית שלהם???
האשה שבחרתם נושאת את הילד המשותף שלכם. והיא לא שמנה וטיפשה, היא בהריון!
האם אתם לא מבינים עד כמה זה קשה לאשה עצמה?
גם ככה היא דואגת לתינוק, מופיעים תסביכים לגבי הבטן הגדלה, כי אשה תמיד רוצה להרגיש נחשקת.
ומכם במקום עידוד והבנה היא שומעת “שמנה וטיפשה”.
במקרה הזה, אתם הטיפשים, ולצערי, אצלכם זה כבר לא יעבור.

לאשה בהריון כל התהליכים בגוף מכוונים להגנה על התינוק.

וזה טבעי כשהיא מתחילה להתנהג שונה ממקודם:
להתבכיין, לבכות או לצחוק ללא סיבה, לא להבין דברים שלדעתכם פשוטים.
זוהי פיזיולוגיה פשוטה. ואם תביעו סבלנות וכבוד לבת זוגתכם,
אז תזכו לראות תינוק בריא ואשה מאושרת ואסירת תודה.
אין דבר יפה יותר מאשה בהריון.

לסבטה היה הריון קשה, הייתה לה צרבת נוראית, שינויי מצב רוח תמידיים.
כשהיא העירה אותי בלילה ואמרה שהיא רוצה בננות, אני הייתי מתארגן והולך ל AM:PM,
קונה בננות, תפוחים, תותים, דג מלוח ועוד משהו.
כי הבנתי מצוין שאחרי שאחזור מהחנות אשתי יכולה כבר לא לרצות בננות אלא משהו אחר.
ותתפלאו, זה הכל נראה לי מאוד משעשע.
צחקנו ביחד כשהיא החביאה (לא בכוונה כמובן) את השלט במקרר,
בטעות שמה את הלחם בארון הבגדים או אמרה שעכשיו נפנה ימינה,
הראתה עם היד שמאלה ובסוף הלכה ישר.
תמכתי בה כמה שיכולתי, נתתי עוד יותר מחמאות, הבאתי עוד יותר פרחים,
וכל הזמן עודדתי שהן (היא ובתי לעתיד) הכי יפות, אמרתי עד כמה אני אוהב אותן.
וכמה שזה לא ישמע מוזר, סבטה הרגישה טוב יותר מיום ליום. אפילו הרופא שלה התפלא.
וסבטה אמרה בגאווה: “פשוט אבא שלנו מאוד אוהב אותנו”.

גברים, תחשבו אלף פעם לפני שתאמרו משהו לאשתכם בהריון.
אתם לא יכולים לדעת איך היא תגיב למילותיכם.
ולא תסלחו לעצמכם בחיים אם, חס וחלילה, משהו יקרה עם הילד שלכם באשמתכם.
תהיו סבלניים יותר!

השלב הבא של חיי המשפחה שלנו היה לידת הבת היקרה שלנו.

אני לא מבין את הגברים שצועקים על האשה שהיא לא מצליחה להרגיע את התינוק.
אתה הורה בדיוק כמוה – קח ותרגיע!
התינוק צריך להרגיש את הדאגה והאהבה של שני ההורים, והאשה צריכה לדעת שלצידה יש בן זוג אוהב.
ואז גם לא יהיו בעיות לאף אחד.
בחופשת לידה על האישה יש הרבה יותר מטלות והיא צריכה את עזרתכם יותר מתמיד!

אני בטוח שבעתיד המשפחה שלנו תהיה עוד יותר חזקה ומאושרת.
זה לא קשה, העיקר לאהוב את החצי השני שלך ולתת את כולך, לעבוד על היחסים תמיד.

ואז, יגיע היום בו אני אהיה איש זקן, ואחכה בפארק לסבטה שלי עם זר פרחים.
והיא תבוא אלי, יפה כמו תמיד, בהליכה קלילה ושמלה זורמת,
תנשק, תחבק חזק ותלחש על אוזני: “אני אוהבת אותך יקירי”,
ואני אענה “גם אני אוהב אותך מאוד אהובה שלי”.
אנו נחזיק ידיים ונלך ביחד לבית קפה או לקולנוע, ואולי פשוט נטייל על חוף הים…

***
חשוב  להדגיש:
בכל זוגיות ומערכת יחסים מדובר בשותפות מלאה של שני הצדדים, ולא בעזרה של צד אחד לשני.