להתיישב ללא מסך,
להניח את הראש,
להרגיש את ההווה
עוטף מכל מקום.
לעצום את העיניים,
לשחרר ולהרפות.
לתת למחשבות, לתהיות,
לרצונות, לשאלות,
לחלוף בלי לעצור.
לחייך קצת לעצמי,
להבין שגם זה הרי זמני.
לאהוב את הרגעי על כל יופיו הלא נצחי.
להרגיש כמה נפלא להיות נוכחת ושקטה,
מעצמי ליצור כוחות,
להשפיע ולהיות.
לשיתוף המאמר עם חברים:
פו הדב נכתב ע”י הסופר האנגלי א.א.מילן ופורסם לראשונה ב 1962. בספר יש ילד בשם כריסטופר, שזהו שם בנו של
בזמן שאנשים מרגישים הרבה לחץ, פחד והסתייגויות לגבי העתיד. בזמן שאנשים הולכים לעבודה ולא יודעים אם תהיה להם עבודה למחרת. תסתכל
כבר מאוחר ואתה מותש. בקושי היה לך זמן לאכול ארוחת ערב ולהתקלח אחרי העבודה. אולי ראית כבר כמה פרקים של
שני הימים החשובים ביותר בחייך הם היום בו נולדת... והיום בו גילית למה. - מרק טווין
