| היה לנו ריב לגבי חינוך הילדים והוא אמר שאני לא מבינה כלום ורק הוא יודע מה נכון עבורם. |
פעם, בעיירה קטנה בישראל, חי זוג בשם מאיה ודניאל. מאיה הייתה אישה אכפתית וחומלת, בעוד לדניאל, למרבה הצער, הייתה נטייה לנרקיסיזם. מערכת היחסים ביניהם תמיד הייתה מאתגרת, אבל אי ההסכמה המשמעותית ביותר ביניהם התעוררה בכל הנוגע להורות לילדיהם.
ערב אחד, אחרי יום עבודה ארוך, יזמה מאיה שיחה על חינוך ילדיהם. היא שיתפה את מחשבותיה ורעיונותיה, בתקווה לדיון משותף. אבל ברגע שהיא הביעה את נקודת המבט שלה, דניאל פטר אותה בחיוך מתנשא.
“את לא מבינה כלום”, הכריז דניאל ביהירות, “אני היחיד שיודע מה הכי טוב לילדים שלנו”.
הלב של מאיה שקע, כשהבינה שלדבר בהיגיון עם נרקיסיסט זה חסר טעם. היא ידעה שהיא צריכה למצוא גישה אחרת. במקום לעסוק בוויכוח עקר, מאיה החליטה לקחת צעד אחורה ולתכנן אסטרטגיה.
ראשית, היא החליטה לגשת למצב באמפתיה. מאיה ידעה שלדניאל אין את היכולת להזדהות, אבל היא גם הבינה שהפגנת אמפתיה יכולה לעזור בפיזור המתח. היא הכירה בחוות דעתו של דניאל באומרו, “אני מבינה שיש לך אמונות חזקות לגבי חינוך הילדים שלנו”.
שנית, מאיה תרגלה הקשבה אקטיבית. היא הקשיבה באמת ובתמים לרעיונותיו של דניאל מבלי להפריע לו או לאתגר אותו. בכך היא קיוותה ליצור אווירה של תקשורת פתוחה.
לבסוף, מאיה השתמשה בטכניקה שנקראת “תשאול רפלקטיבי”. במקום לערער ישירות על דעותיו של דניאל, היא שאלה שאלות מעוררות מחשבה כדי לגרום לו לשקול מחדש את עמדתו. לדוגמה, היא שאלה, “מה לדעתך הילדים שלנו עשויים להרוויח מחקירת גישות חינוכיות שונות?”
תוצאות אפשריות:
1. אסטרטגיה: אמפתיה
תוצאה: דניאל עשוי להרגיש מאומת יותר ופחות מתגונן, מה שיוביל לשיחה בונה יותר על חינוך ילדיהם.
2. אסטרטגיה: הקשבה אקטיבית
תוצאה: על ידי מתן מקום לדניאל להביע את דעותיו, מאיה עשויה למצוא בסיס משותף ולבנות גשר לקראת פשרה.
3. אסטרטגיה: תשאול רפלקטיבי
תוצאה: אתגר לדניאל בעקיפין עשוי לגרום לו להרהר באמונותיו שלו ולהיות פתוח יותר לנקודות מבט אלטרנטיביות.
זכור, הסיפור הזה הוא יצירה בדיונית, אבל האסטרטגיות המוצעות יכולות להיות מועילות בעת התמודדות עם אנשים נרקיסיסטים. בסופו של דבר, כל מצב הוא ייחודי, וייתכן שיהיה צורך להתאים אסטרטגיות אלו כך שיתאימו לנסיבות שלך.
