לתת לעצמך זמן,
זמן ומקום.
לנשום עמוק פנימה,
להישען לאחור.
להרגיש את הרגליים,
הידיים,
הגב,
לדמיין שאין זמן,
שהכל כאן נדם.
לעצום את העיניים,
לרוקן את הראש,
לנשום פעם נוספת
ולשחרר מחשבות.
לחוש את הלב,
פעימות בחזה,
לחבק מבפנים,
לתת לחום למלא
את הגוף והנפש
שצמאים לרגע הזה.
מחשבה 1 על “לתת לעצמך זמן, זמן ומקום | תובנות בחרוזים”
סגור לתגובות.