לתת לעצמך זמן,
זמן ומקום.
לנשום עמוק פנימה,
להישען לאחור.
להרגיש את הרגליים,
הידיים,
הגב,
לדמיין שאין זמן,
שהכל כאן נדם.
לעצום את העיניים,
לרוקן את הראש,
לנשום פעם נוספת
ולשחרר מחשבות.
לחוש את הלב,
פעימות בחזה,
לחבק מבפנים,
לתת לחום למלא
את הגוף והנפש
שצמאים לרגע הזה.
לשיתוף המאמר עם חברים:
מדברים על זרימה ועל שפע שרצוי לזמן לחיים. אך נדמה כי שכחנו לרגע שתמיד הם היו קיימים. הם שם, לא עוצרים
פעם אחת פיקאסו ישב בבית קפה ואיזושהי אישה זיהתה אותו, ניגשה אליו, וביקשה ממנו לצייר לה את הדיוקן שלה על
האם אתה עלה, ענף או שורש? יש 3 סוגי אנשים בחיינו. האנשים בחיינו הם כמו חלקים של עץ. יש לנו
לימודים פורמליים יעזרו לך לשרוד, לימוד עצמי יוביל אותך להצלחה.
מחשבה 1 על “לתת לעצמך זמן, זמן ומקום | תובנות בחרוזים”
סגור לתגובות.