ליצור, לנוח, לעבוד.
לצעוק, לשמוח, להרפות.
לעוף, לנחות, לנשום עמוק.
להיות, לצמוח, לקוות.
כל חלק בנו
זקוק למרחב
לאפשרות להתבטא
ולהיות כאן נוכח.
יש חלקים מנוגדים,
יש חלקים שמשתלבים,
ומשילוב של כולם
אנו מורכבים.
לכן לעתים נרצה לעבוד
לפעמים לנוח
ולפעמים לחלום.
הכל רלוונטי,
הכל מקובל,
העיקר שניתן לזה
מקום וקצת זמן.
נושא הוויתור יכול לעלות לאורך כל שלב בחיים. בין אם זה מערכות יחסים עם בן/בת זוג, עם חברים, בין אם
בדרכי למשרד סטיתי מהמדרכה ונכנסתי לפארק. שם היו ילדים ומבוגרים אלו שעדיין, וכבר הבינו את משמעות החיים. נגשתי לילד לשאול
כל הסבל שעובר בתודעתנו איננו המציאות, אומרת ביירון קייטי. זהו רק סיפור שאנחנו מענים את עצמנו איתו. יש לה מערכת
כל בוקר בו אתה מתעורר הוא הזדמנות נוספת לעשות את זה נכון.
