טובעים במידע. זאת ההרגשה של רובינו, והיא לגיטימית לחלוטין.
הכלכלנים כתבו:
“המשאב החזק ביותר בעולם היום, הוא כבר לא נפט, הוא מידע,
שנוצר על ידי 4 מיליארד משתמשי סמארטפון בכל העולם; 3,200,000,000 משתמשי אינטרנט”.
אפילו מבלי שנהיה מודעים לכך באופן מלא, כשאנחנו בפקק, כשאנחנו צופים בנטפליקס,
כשאנחנו בתנועה, כל פעילות פיזית שלנו, יוצרת טביעת רגל דיגיטלית.
וזה מדהים שב 2018 אנחנו ניצור יותר מידע, ממה שיצרנו ב-5000 שנה האחרונות.
אדוארד ווילסון אמר:
“אנחנו טובעים במידע בזמן שאנחנו רעבים לחכמה”.
יש לנו ביג דאטה, אבל פחות אינטואיציה.
יש לנו יותר בחירות, אבל פחות כישורי קבלת החלטות.
ולכן, אם המשאב החזק ביותר הוא מידע, היכולת החזקה ביותר, היא מיקוד ותשומת לב.
הסופר האקסלי פחד, שיסתירו מאיתנו את האמת.
הסופר אורוול פחד, שאנחנו נטבע בים של מידע חסר רלוונטיות.
סוזן אטלינגר, אמרה בהרצאת הטד שלה:
“שזה ההבדל בין האח הגדול שצופה בך, לבין אתה שצופה באח הגדול”.
אבל זה לא חייב להיות ככה, אנחנו לא צרכנים פסיביים של המידע, אנחנו לא פשוט צורכים, וטובעים בזה.
למעשה, אנחנו מסוגלים לעצב את זה, ולעשות מזה איזשהו היגיון, ואפילו דברים חדשים,
אם אנחנו רק שמים לב לאיך שאנחנו חושבים.
על מנת לעשות זאת, עלינו לתרגל יכולות, שיכולות לעזור לנו בכך.
כמו מדיטציה, מיינדפולנס, הבנה עצמית, לתרגל פרספקטיבה טובה יותר, לתרגל את היכולת לסנן רעשים,
את היכולת להיות נוכח ברגע הקיים.
לחלק מהאנשים מדיטציה זאת תנועה, שחייה, לחלק זאת ריצה, לחלק זה נגינה, או ציור,
לחלק זה להיות לבד בטבע, עם המודעות העצמית.
הדברים הללו עוזרים להתמקד, לעשות סדר במחשבות. במה שחשוב לנו, בעדיפויות, בהבנה העצמית.
זה כמו לעמוד על איזשהי מרפסת מטאפורית, ולהביט משם למטה על עצמנו, לתפוס מרחק,
מהרגשות, מהמחשבות, על מנת לעזור ליצור את הבהירות.
כמו שדיוויד לינץ’ אמר:
“מדיטציה עושה אותך ליותר וליותר אתה”.
