להתיישב ללא מסך,
להניח את הראש,
להרגיש את ההווה
עוטף מכל מקום.
לעצום את העיניים,
לשחרר ולהרפות.
לתת למחשבות, לתהיות,
לרצונות, לשאלות,
לחלוף בלי לעצור.
לחייך קצת לעצמי,
להבין שגם זה הרי זמני.
לאהוב את הרגעי על כל יופיו הלא נצחי.
להרגיש כמה נפלא להיות נוכחת ושקטה,
מעצמי ליצור כוחות,
להשפיע ולהיות.
לשיתוף המאמר עם חברים:
אני מניחה שכשמתחילים להתעניין בנושא של מודעות עצמית – זאת כבר חצי מהדרך לשם. במנזר בודהיסטי אחד העקרונות המנחים הוא
בזמן שאנשים מרגישים הרבה לחץ, פחד והסתייגויות לגבי העתיד. בזמן שאנשים הולכים לעבודה ולא יודעים אם תהיה להם עבודה למחרת. תסתכל
ברוכים הבאים לעולם המרתק שבו בינה מלאכותית היא יותר מסתם התקדמות טכנולוגית מסקרנת, אלא יש ביכולתה להפוך לשותף עוזר, מועיל
תחלום כאילו תחיה לנצח. תחיה כאילו תמות היום.
