fbpx

בדרכי למשרד סטיתי מהמדרכה ונכנסתי לפארק | תובנות בחרוזים

בדרכי למשרד
סטיתי מהמדרכה
ונכנסתי לפארק.

שם היו ילדים ומבוגרים
אלו שעדיין, וכבר
הבינו את משמעות החיים.

נגשתי לילד לשאול שאלה
“ילד, תגיד,
כשתגדל,
איך תדע מי אתה?”

הילד עלי הביט בפליאה,
“האם לא אהיה אני כמו עכשיו?
כי אם כך העניין,
זה עניין רציני,
הרי אני מאושר כפי שאני.”

הנהנתי לילד, אמרתי תודה,
והמשכתי לסב
שישב על ספסל בפינה.

“סבא יקר, האם תואיל בטובך לענות,
איך להיות מאושרת ואת דרכי לגלות?”
הסב רק הביט בי וחיוך על פניו,
לאחר דקה נאנח והחיוך עוד נשאר.

המשכתי בדרכי למשרד,
בזמן שבראשי מחשבות מהפארק,
להיות מי שאני ובאושר כבר עכשיו,
שהרי במבט לאחור ראיתי דבר נוסף;
הילד לסבא ניגש והסביר לו משפט בסימני ידיו.

לקבל עוד תכנים, השראה והרבה ערך מתנה:

אולי יעניין אותך גם:

עוד תכנים, עוד השראה, עוד הרבה ערך מתנה.